ע"א 1235/90

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך רכושי מורכב בו מעורבים מספר צדדים. המשיבה מס' 3, יחד עם בעלה ואישה נוספת, היו הבעלים של חלקת קרקע שעליה נבנה בניין דירות. המשיב מס' 2, בעלה של המשיבה מס' 3, ניהל את הבנייה באמצעות חברתו, המשיבה מס' 1. בעלי המגרש, לרבות המשיב מס' 3, העניקו ייפוי כוח כללי לאשתו של המשיב מס' 2, המאפשר לה לפעול מטעמם לצורך בניית הדירות ומכירתן. המשיב מס' 1 נקלע לקשיים כלכליים ולווה כספים מהמערערת לצורך המשך הפרויקט. לצורך הבטחת ההלוואה הסכימה המשיבה מס' 3 למשכן את הנכס. אולם, המשיבה מס' 3 מכרה גם דירה בבניין לרוכשים, המשיבים 4 ו-5, ורשמה הערת אזהרה לטובתם. בינתיים לוו הרוכשים כספים גם מהמשיב 6 (בנק) ורשמו הערת אזהרה למשכנתא לטובת הבנק. המערערת ביקשה לאכוף את המשכנתא על הדירה שנמכרה למשיבים 4 ו-5. בית המשפט המחוזי פסק לטובת הרוכשים, והוביל את המערערת לערער ואת המשיב 3 לערעור שכנגד. בית המשפט העליון קיבל את ערעורו של המערער, ודחה את ערעורה הנגדי של המשיבה מס' 3. בית המשפט קבע, כי ייפוי הכוח שניתן לאשתו של המשיב מס' 2 מאפשר לה למשכן את הנכס. עוד נמצא, כי חובת רישום המשכנתא של המערערת קדמה ליתר החובות הסותרות, לרבות המכירה למשיבים 4 ו-5, ועל כן הייתה לה עדיפות. רשלנותה של המערערת ברישום הערת אזהרה לא השפיעה על התוצאה. בכך נשמרה זכותה של המערערת לרשום משכנתא מדרגה ראשונה על הדירה, והמשיבים 1 עד 3 חויבו למלא את התחייבותם.