רע"א 32594-10-16

תקציר

התיק נסוב סביב סכסוך בעלות בנכס בו מעורבים שלושה צדדים: המבקשת, עיריית באר שבע ועמידר מהחברה הלאומית לשיכון. הבעלים המקוריים של הדירה, הגב' מריה נאומוב, שכרה את הנכס מעמידר וייעדה את המבקש כאיש הקשר שלה. לאחר מותו של נאומוב דרש עמידר מהמבקש את החזרת מפתח הדירה, אך התעוררה מחלוקת על החזרת המפתח. לאחר מכן הגיש עמידר תביעת פינוי נגד המבקש, אשר נדחתה מאוחר יותר. עם זאת, המבקש זוהה בטעות כבעל הדירה על ידי עיריית באר שבע, דבר שהוביל לחיובו בארנונה. בעקבות זאת הטילה העירייה עיקול על חשבונו של המבקש, שהוקפא לאחר בירור נוסף. בעקבות זאת הגיש המבקש תביעה נגד העירייה, בטענה לרשלנות ומיסוי שלא כדין. העירייה, מצידה, הגישה הודעת צד ג' נגד עמידר, בדרישה להעביר את האחריות. המבקש ניסה לדחות את טענותיו של עמידר בטענה כי קיימת פסיקה קודמת של בית המשפט בנושא, אך בית המשפט דחה את הבקשה בנימוק של מורכבות היחסים המשפטיים הכרוכים בכך. המבקש ערער על החלטה זו, אך השופט קבע כי אין יריבות ישירה בין המבקש לבין עמידר בהליך הנוכחי. יתר על כן, מאחר שהעירייה לא הייתה צד לתביעה הקודמת, לא ניתן היה לכבול אותה לממצאיה. השופטת הדגישה כי עקרון מעשה בית המשפט חל רק על צדדים שהיו מעורבים בהתדיינות הקודמת ועל מקביליהם המשפטיים. מאחר שאף אחד מהתנאים לא התקיים במקרה זה, נדחה הערעור, והמבקש חויב בהוצאות המשיבים, תוך המלצה לצדדים להסדיר את העניין בדרך של פשרה.