דנ"מ 8141/13

תקציר

העתירה בפני בית המשפט מבקשת לקיים דיון נוסף בערעור על פסק דין קודם בעניין תביעת העותר לפיצויי טיפול רפואי לפי תקנות הנכים (טיפול רפואי), תשי"ד-1954. העותר, שהוכר כנכה משוחרר על ידי צה"ל, קיבל בעבר פיצוי על טיפול רפואי בגין אובדן זמני של כושר עבודה עקב טיפוליו הרפואיים. עם זאת, לאחר סיום העסקתו בשנת 2005, נקבע כי העותר אינו מסוגל לעבוד לצמיתות ולכן החל לקבל את הפיצויים הנדרשים. העותר טען כי על בית המשפט לפרש את התקנות באופן מרחיב כך שיזכה אותו בפיצוי המשך טיפול רפואי, שכן אובדן גמלה זו יפגע באופן משמעותי בהכנסתו. עוד טען כי פסק הדין הקודם יצר אפליה בין נכי צה"ל לבין נפגעי עבודה אחרים. בית המשפט דחה את העתירה לדיון נוסף, בנימוק שהקביעה כי פיצוי טיפול רפואי הוא זמני באופיו אינה פסיקה חדשה וכי טענות העותר מתאימות יותר לערעור, שכבר נדון ונדחה. בית המשפט הדגיש את הצורך בשימוש יעיל במשאבים שיפוטיים וציין כי ההחלטה שהתקבלה פה אחד בפסק הדין הקודם הצדיקה עוד יותר את דחיית עתירה זו. לדברי בית המשפט, דרך הפעולה הראויה לעותר הייתה לפעול על פי מנגנון הערעור הקבוע בחוק הנכים, אותו בחר שלא לנהיג. בסופו של דבר, העתירה נדחתה ללא תגובת המשיב, ופסק הדין הקודם נותר על כנו.