רע"א 7959/09

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לבקשת רשות ערעור על פסק דין קודם הקשור לתביעת פיצויים של נפגע תאונת דרכים. המבקש, תושב הרשות הפלסטינית, נכנס לישראל שלא כדין לצורך חיפוש עבודה ונפגע בתאונת דרכים בעת שנסע ברכב ישראלי. הערכאות הנמוכות יותר פסקו נגד המבקש, תוך הסתמכות על סעיף 7(4) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, השולל פיצויים ממי שהשתמש ברכב בביצוע עבירה. המבקש ערער על החלטה זו וטען כי לא הוגש נגדו כתב אישום בגין הפרת החוק וכי שהייתו בישראל הייתה אך ורק לצורך מציאת עבודה. עם זאת, בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, אישר את פסק הדין הקודם והדגיש כי המבקש אכן הפר את החוק. החלטת בית המשפט התבססה על ההנחה כי מי שנכנס לישראל ללא היתר נחשב למסתנן. זאת ועוד, בית המשפט פירש את סעיף 7(4) לחוק הפיצויים כאמצעי הרתעה, שמטרתו לשלול פיצויים ממי שהפגין התנהגות סוטה. מאחר שהמבקש השתמש ברכב לביצוע עבירה פלילית, הוא לא היה זכאי לפיצויים. בקשתו של המבקש לחופשה כדי לערער לבית המשפט העליון נדחתה, שכן בית המשפט הסכים עם הניתוח המקיף של הערכאות הנמוכות יותר ולא מצא טיעונים משפטיים חדשים או סוגיות בעלות עניין ציבורי שיצדיקו גלגול נוסף של המשפט. משכך, נדחתה בקשתו של המבקש, ופסק הדין הקודם נותר בעינו.