ת"א 65240-12-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות המשפטיים והחידושים שבפסיקה, ומתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **מבוא** פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת בלהה טולקובסקי, סג"נ) עוסק בשתי בקשות סותרות: בקשה לאישור פסק בוררות שניתן על ידי עו"ד יגאל בורוכובסקי, ובקשה לביטול אותו פסק בוררות, או לחילופין לתיקונו או השלמתו. בית המשפט איחד את הדיון בשתי הבקשות ודן בבקשת הביטול תחילה. **רקע עובדתי והסכמי** הרקע לסכסוך נעוץ בהסכם שכירות שנחתם בשנת 2022 בין קבוצת נשרי א.ע.ל.נ בע"מ (להלן: "נשרי" או "המבקשים") לבין מנורי שמשון בע"מ ודורי סוכנויות רכב בע"מ (להלן: "מנורי" או "המשיבות"). בין הצדדים התגלעו מחלוקות כספיות בנוגע לדמי שכירות, דמי ניהול וארנונה. הצדדים פנו לגישור בפני עו"ד בורוכובסקי, אשר נחתם הסכם גישור. הסכם זה כלל קביעה כי יינתן פסק דין חלקי, שבו נשרי ישלמו סכום מוסכם עד למועד שבו צפוי היה להימצא שוכר חלופי. הוסכם גם כי במקרה של מחלוקת לגבי חישוב הנזק, הבורר יכריע בסוגיה זו, והוא יהיה פטור מחובת ההנמקה והדין המהותי. **עיקר המחלוקת והבקשות לבית המשפט** לאחר הסכם הגישור, הצדדים פנו לבוררות. בתוך הליך הבוררות, נחשפו אירועים שונים, ביניהם תלונה של נשרי נגד בא כוח מנורי בגין איומים, ופנייה של בא כוח מנורי לבורר בבקשה ליתן תצהיר לצורך הליכי בירור התלונה. ביום 24.7.2024, נחתם פסק הבוררות. לאחר מכן, הוגשו לבית המשפט בקשה לאישור פסק הבוררות ובקשה לביטולו, תוך טענות על חריגה מסמכות, פגיעה בכללי הצדק הטבעי, ואי קיום הליך תקין. נטענו גם טענות חלופיות לתיקון או השלמת פסק הבוררות. **עילות הביטול הנטענות וניתוחן** 1. **חריגה מסמכות ופגיעה בכללי הצדק הטבעי (סעיפים 24(3) ו-24(4) לחוק הבוררות):** * **התייחסות לסעיף 12 לפסק הבוררות:** נשרי טענו כי סעיף 12 לפסק הבוררות, העוסק בתלונה שהוגשה נגד בא כוח מנורי, חורג מסמכות הבורר. הבורר, במקום רק להעיד, נקט עמדה שיפוטית בנוגע לאמירות שנטען כי נאמרו במהלך הדיון, תוך שהוא מזכיר את התלונה לוועדת האתיקה ואת בקשת בא כוח מנורי למתן תצהיר. בית המשפט קבע כי סעיף זה אכן חורג מגדר ההכרעה בסכסוך נושא הבוררות. השאלה העובדתית המרכזית בסעיף זה – האם נאמרה האמירה השנויה במחלוקת – עמדה במוקד תביעת לשון הרע שהוגשה לאחר חתימת פסק הבוררות. בהינתן שהבורר קבע שאין זה ראוי שימסור תצהיר, היה עליו להימנע מהתייחסות לעצם המחלוקת בפסק הבוררות, במיוחד כאשר לא ניתנה לצדדים זכות טיעון בנושא זה, והדבר עלול לפגוע בכללי הצדק הטבעי. על כן, בית המשפט הורה על ביטול סעיף 12 לפסק הבוררות מכוח סעיף 24(4) לחוק הבוררות (פסק בוררות שניתן מעבר לסמכות). * **שיחה במעמד צד אחד:** נשרי טענו כי שיחה שהתקיימה בין הבורר לבא כוח מנורי, טרם המצאת פסק הבוררות לידי הצדדים, מהווה פגיעה בכללי הצדק הטבעי. בית המשפט הכיר בכך שעל בורר מוטלת חובת נאמנות הכוללת הקפדה על כללי הצדק הטבעי וחובת גילוי מלאה. הוא הדגיש כי על בורר להימנע מלקיים שיחה במעמד צד אחד, גם בנושאים פרוצדורליים. עם זאת, בית המשפט קבע כי עצם קיום השיחה, שהתמקדה בעניין טכני-פרוצדורלי של קבלת פסק הבוררות נוכח אי תשלום שכר הבורר, וכן העובדה שדבר קיומה נודע לנשרי בדיעבד, אינם מצדיקים את ביטול פסק הבוררות *בכללותו*. זאת, מכיוון שהשיחה לא השפיעה על הליך הבוררות או על תוכן פסק הבוררות לגופו של סכסוך. במקרים כאלה, ביטול פסק בוררות הוא סעד נדיר. 2. **פסק בוררות שניתן בנסיבות המצדיקות ביטולו (סעיף 24(10) לחוק הבוררות):** * נשרי טענו כי התנהלות הבורר, ובפרט סעיף 12, מהווים "זיהום" של ההליך. בית המשפט קבע כי הפרת חובת הגילוי עלולה להוביל לביטול פסק בוררות מכוח סעיף זה, אך רק במקרים בהם ההפרה בולטת וחריפה, וכי על המבקש להוכיח קיומו של חשש ממשי למשוא פנים. נוכח האמור לעיל, ביחס לשיחה שנערכה במעמד צד אחד, בית המשפט קבע כי לא היה בכך כדי להצדיק ביטול מלא של פסק הבוררות. 3. **בקשה לתיקון או השלמת פסק הבוררות (סעיף 22(ד) לחוק הבוררות):** * נשרי ביקשו לתקן את פסק הבוררות בטענה לטעות אריתמטית. הבורר דחה את הבקשה, ובית המשפט אימץ את עמדתו. נקבע כי טענת הטעות אינה טעות טכנית ברורה, אלא נוגעת לשיקול דעת הבורר ולתחשיב שביצע, אשר לא פורט בהתאם להסכמת הצדדים להיעדר הנמקה. לפיכך, לא התקיימו התנאים לתיקון מכוח סעיף 22(ד) לחוק. **היבטים משפטיים וחידושים בפסק הדין** * **הגבול הדק בין הכרעה שיפוטית להערה עובדתית/פרוצדורלית:** פסק הדין מדגיש את ההבחנה הדקה בין התייחסות של בורר להתנהלות הצדדים או באי כוחם, לבין קבלת עמדה שיפוטית בנושאים שאינם בליבת הסכסוך, ובפרט כאלה העלולים להידון בהליכים משפטיים אחרים. סעיף 12 לפסק הבוררות היווה דוגמה מובהקת לחריגה מסמכות, שכן הבורר נדרש לדון באמירה שנטען כי נאמרה, שהייתה כבר במוקד תלונה אתית, ולימים אף במוקד תביעת לשון הרע. * **החשיבות של כללי הצדק הטבעי בהליכי בוררות:** פסק הדין מחזק את החובה של בוררים לדבוק בכללי הצדק הטבעי, ובפרט חובת הגילוי וחובת קיום הליך הוגן. ההתייחסות לשיחה שנערכה במעמד צד אחד מדגימה כי גם התנהלות שנראית "טכנית" עלולה להקים עילת ביטול אם אינה שקופה וגלויה כלפי כל הצדדים. עם זאת, פסק הדין מציב רף גבוה לביטול פסק בוררות מלא בגין הפרות פרוצדורליות, הדורש הוכחה של חשש ממשי למשוא פנים או פגיעה מהותית בהליך. * **סמכות הבורר לעכב מסירת פסק דין:** בית המשפט בחן את סמכות הבורר לעכב את מסירת פסק הבוררות עד לפירעון שכר הטרחה. בעוד שהבורר סבר כי ניתן למסור את תוצאות פסק הבוררות לצד ששילם את חלקו, בית המשפט הביע עמדה שונה, לפיה הסדר הקבוע בחוק הבוררות (סעיף 31(ב)) הוא זה הקובע, ואין למסור תוצאות לצד אחד בלבד, כדי למנוע פגיעה אפשרית בעקרונות הצדק הטבעי. * **הבחנה בין גוף הפסק לבין נספחים/הערות:** בית המשפט ביצע הפרדה ברורה בין סעיפים 1-11 של פסק הבוררות, אשר עסקו בליבת הסכסוך, לבין סעיף 12, אשר נתפס כהתייחסות חיצונית ובלתי ראויה. זוהי גישה המאפשרת "הצלת" הליך בוררות יעיל על ידי ביטול חלקים בעייתיים בלבד, במקום ביטול מלא. * **מעמדו של בורר כעד:** פסק הדין מזכיר בפסקה 27 כי זימון בורר לעדות הוא בגדר חריג השמור למקרים נדירים, דבר המעיד על ההגנה הניתנת למעמדו של הבורר. **החלטה סופית** בית המשפט החליט לאשר את סעיפים 1 עד 11 לפסק הבוררות, תוך ביטול סעיף 12. לפסק הבוררות, למעט סעיף 12, ניתן תוקף של פסק דין. לא נפסקו הוצאות.