חדל"ת 22330-10-21

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לבקשה של חברת מעיין ונצ'רס בע"מ לאישור הסדר חוב. החברה, חממה טכנולוגית ציבורית שעיקר נכסיה הם אחזקות מיעוט בחברות טכנולוגיה אחרות, מבקשת לאשר הצעת פשרה שמטרתה לממש את נכסיה ולחלק את התמורה לנושיה. ההצעה כוללת תנאים כגון הזרמת 250 אלף שקל לקרן ההסדר, ביטול הון המניות הקיים של החברה וחלוקת התמורה ממימוש נכסים. מחזיקי האג"ח, המייצגים את מרבית החוב של החברה, תומכים בהצעה. המומחה שמונה על ידי בית המשפט סבור כי חלופת הפשרה סבירה ועדיפה על פירוק. עם זאת, רשות ניירות ערך והממונה על חדלות פירעון מתנגדים לכך, בנימוק של חוסר פירוט לגבי חלוקת התמורה לנושים וגופים נוספים. השופט, המשנה לנשיא, חגי ברנר, מסכים כי הבקשה נעדרת פרטים מהותיים ומפרה מספר הוראות חוק. עם זאת, הוא מאפשר לכנס אסיפות להצבעה על ההצעה, בהתחשב בהשלכות המעשיות ובתמיכת מחזיקי האג"ח, תוך שהוא מציין כי ההחלטה היא טכנית בעיקרה. ברנר מדגיש כי יש ליידע את החלטת הנושים ולעמוד בתנאים מסוימים לפני קיום האסיפות. תנאים אלה כוללים הבהרה של חובות החברה כלפי רשות החדשנות ביחס לכל חברת בת, פתרון ניגודי עניינים ועמידה בהוראות הדין בנוגע לאסיפות בעלי מניות והליכי תביעות חוב. ההחלטה מדגישה כי הנושים עדיין יכולים להתנגד לאישור ההסדר לאחר האסיפות. ככלל, פסק הדין מבקש לאזן בין הבטחת זכויות הנושים לבין הצורך של החברה בהסדר פשרה, תוך הדגשת הצורך בשקיפות ובעמידה בהליכים משפטיים.