בג"צ 4475/09

תקציר

בית המשפט דוחה את העתירה החדשה הן מטעמים פרוצדורליים והן מטעמים מהותיים. מבחינה פרוצדורלית, העתירה הייתה צריכה להיות מוגשת במסגרת העתירה המקורית, ולא כהליך נפרד, שכן הוא מתייחס לאותה סוגיה. בית המשפט רואה בניסיון לפצל את ההליך מעשה של חוסר תום לב, ועל כן די בו כדי לדחות את העתירה החדשה על הסף. מבחינה מהותית, בית המשפט כבר קבע בעתירה המקורית כי המבנה המדובר נבנה שלא כדין, וכי החלטת המדינה לאטום אותו הייתה סבירה, שכן הבנייה הפרה צו שיפוטי. העובדה שהמבנה משמש כבית כנסת אינה מקנה לו חסינות מפני חוקי התכנון והבנייה. גם החלטת המדינה לאטום ולא להרוס את המבנה, כדי לגלות רגישות לאופי המבנה, היא סבירה. לפיכך, אין הצדקה לעכב את ביצוע פסק הדין. לעתירה החדשה, המבקשת לערער על החלטת המדינה, אין כל בסיס משפטי, מה שמוביל את בית המשפט לדחות אותה ולבטל את צו הביניים שניתן במסגרת עתירה זו. העתירה המקורית תישאר על כנה, והמדינה נדרשת להודיע לבית המשפט בתוך 60 יום על איטום המבנה.