ת"א 2333-09-11

תקציר

התובעים, שניהלו את פרויקט "קרקע אחרת", לא היו מרוצים מהחלטת מינהל מקרקעי ישראל שלא לחדש את ההרשאה לפרויקט שלהם, שהובילה להפסדים כספיים משמעותיים. הם טענו כי רמ"י פעלה ברשלנות ובחוסר תום לב, והצביעו על שני אירועים עיקריים כדוגמאות: התנהלות רמ"י בנוגע לצו מניעה זמני שגרם לעיכוב והחלטת רמ"י שלא לתת היתר לפרויקט בשנת 2011, שסתרה מצגים קודמים. עם זאת, בית המשפט מצא כי פעולות אלה של מנהל מקרקעי ישראל אינן מהוות רשלנות או חוסר תום לב. העיכוב שנגרם בעקבות צו המניעה היה מזערי ולא השפיע על ההחלטה הסופית, ועמדת רמ"י לגבי הפרויקט הייתה תמיד שמורה. כמו כן, לרשות מקרקעי ישראל שיקול דעת לאשר או לדחות הקצאת קרקע ללא מכרז, והחלטתה משנת 2011 לדחות את האישור הייתה נתונה לשיקול דעתה המקצועי. לפיכך, נדחתה התביעה לפיצויים ולאכיפת חוזה נטען, שכן התובעים לא הוכיחו רשלנות, חוסר תום לב או נסיבות חריגות. שני הצדדים נשאו בהוצאות המשפטיות שלהם.