ע"מ 11694-07-16

תקציר

בית המשפט מצא כי המערערת לא ביצעה בדיקת נאותות מספקת לאימות אמיתות חשבוניות המס שהוגשו על ידי ספקיה, למרות סימני אזהרה רבים לכך שהן זויפו. החשבוניות הנדונות, בסך מאות אלפי שקלים, הוצאו על ידי חברות שלא היו מעורבות בעסקאות ולא קיבלו תשלומים כלשהם מהמערערת. בית המשפט קבע, כי הימנעותה של המערערת מנקיטת זהירות סבירה באימות החשבוניות משמעה שהיא אינה זכאית לנכות מס תשומות לפי חוק מס ערך מוסף. המבחן האובייקטיבי לחשבוניות מס תשומות מוכרות מחייב הוצאתן כדין, וברור שהמערערת נכשלה במבחן זה. בנוסף, המערערים לא עמדו במבחן הסובייקטיבי, אשר היה מחייב אותם להוכיח כי נקטו בכל האמצעים הסבירים לאימות חוקיות החשבוניות, למרות סימני זיוף. בית המשפט ציין כי הבעלים, המנהל, מנהל החשבונות ורואה החשבון של המערערת כשלו כולם בביצוע בדיקות משמעותיות, תוך הסתמכות על מסמכים פורמליים ולא מספיקים. טענת המערערת כי לא היה ידוע לה על זיוף כלשהו נדחתה, שכן בית המשפט מצא כי היה עליהם לדעת על תקפות החשבוניות ולהעלים עין מדגלים אדומים רבים. גם ההחלטה לגבות מהמערערת את המס שלא שולם נמצאה סבירה, שכן אוצר המדינה היה נפגע אילו נוכה מס התשומות. בסופו של דבר, הערעור נדחה, והמערערת חויבה לשאת בהוצאות המשפט של המשיב, כאשר השופטת הדגישה כי על העסקים לנקוט משנה זהירות ובדיקת נאותות באימות חשבוניות המס כדי להבטיח שאוצר המדינה לא ייפגע.