הפ"ב 26802-08-17

תקציר

פסק הדין מאשר את פסק הבוררות שהגישה סימנס ודוחה את טענות המשיבים. השופטת, בלהה טולקובסקי, מדגישה כבר בפתח דבריה כי המדיניות השיפוטית בענייני בוררות דוגלת בהתערבות מצומצמת של בית המשפט בפסקי הבוררות, ויש לפרש את העילות לביטולם בצמצום. הדיון נסוב סביב אמנת ניו יורק וסעיף 29א לחוק הבוררות, הקובע כי על הבקשה לאישור פסק בוררות בינלאומי יחולו הוראות האמנה. על פי סעיף 5 לאמנת ניו יורק, ישנן מספר עילות שבגינן רשאי בית המשפט לסרב להכיר בפסק בוררות זר, לרבות אי תקפות הסכם הבוררות, אי מתן הזדמנות להציג טענות וסטייה מהליכי בוררות מוסכמים. המשיבים טענו כי זכותם לטעון את טענותיהם נפגעה וכי הכרה בפסק הבוררות נוגדת את תקנת הציבור. עם זאת, בית המשפט דחה טענות אלה והדגיש כי הליכי הבוררות התנהלו בהגינות ובהתאם לכללי בית הדין הפלילי הבינלאומי, המאפשרים לבית הדין לבוררות לארגן את הדיון ביעילות. ההחלטה לפסוק תחילה בשאלת ההתיישנות התקבלה בהסכמת שני הצדדים ולכן אינה יכולה להיחשב כפגיעה בזכות לשימוע הוגן. עוד הדגיש בית המשפט כי פסק הבוררות אינו נוגד את תקנת הציבור, מה גם שההליכים התנהלו על פי הדין השוויצרי, שהוסכם על שני הצדדים בחוזה. זאת ועוד, החלטת בית הדין לבוררות, שלא מצאה ראיות להטעיה או הסתרה מצד סימנס, התבססה על קביעות עובדתיות ודחתה את טענות המשיבים בדבר התנהלותה הפסולה לכאורה של סימנס טרם הבוררות. ככלל, פסק הדין מדגיש את היקפה המצומצם של הביקורת השיפוטית על פסקי בוררות ואת הפרשנות המצמצמת של עילות ביטולם, המביאות לאישור פסק הבוררות שהגישה סימנס ולדחיית התנגדויות המשיבים. המשיבים חויבו לכסות את הוצאותיה של סימנס בסך של 35,000 ₪.