סע"ש 9256-06-17

תקציר

התובע, עובד, תבע את מעסיקו בגין שכר והטבות שונות שלא שולמו, לרבות פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, תלושים פיקטיביים, דמי הבראה, פדיון חופשות, דמי חגים, דמי נסיעה והפרשי שכר מינימום. בתוך כך, הנתבעת תבעה מנגד בגין תשלומים מופרזים ששולמו לתובע, לרבות ימי עבודה ששולמו ביתר, זכויות עבודה מחושבות יתר על המידה, החזר פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, תשלום יתר עבור כל יום עבודה ופיצוי בגין נזק להכנסה, הוצאות ועוגמת נפש. השופטים קיבלו חלקית את טענת התובע. הם קבעו כי התובע התפטר ונטש את עבודתו, ולכן הוא אינו זכאי לפיצויי פיטורים או הודעה מוקדמת. עוד מצאו השופטים כי תלושי השכר שמסרה הנתבעת היו ברובם מדויקים ושיקפו את התשלומים ששולמו בפועל לתובע. לפיכך, נדחו טענות התובעת בדבר תלושים פיקטיביים ודמי נסיעה. עם זאת, התובע היה זכאי לקבל דמי הבראה שלא שולמו, דמי חגים והפרשי שכר מינימום. הנתבעת הורשתה לקזז את הסכומים המגיעים לתובעת בגין אי מתן הודעה מוקדמת ותשלום דמי חופשה ביתר. באשר לתביעה שכנגד, דחו השופטים את מרבית טענות הנתבע מחוסר ראיות. התביעות שנדחו כללו ימי עבודה ששולמו ביתר, זכויות עובדים מחושבות יתר על המידה, החזר פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת ותשלום יתר עבור כל יום עבודה. השופטים לא קיבלו את טענת הנתבע כי התשלומים בוצעו בטעות ויש לקזז אותם. רק התביעה לניכוי דמי חופשה מופרזים התקבלה, והנתבעת הורשתה לנכות 851 ₪ מהסכומים המגיעים לתובע. לסיכום, חויבה הנתבעת לשלם לתובע את יתרת הסכומים לאחר הניכויים, לרבות הפרשי הצמדה וריבית. לתובע נפסקו 5,000 ₪ בגין הוצאותיו ושכר טרחת עורך דין. התביעה שכנגד נדחתה על הסף. ההחלטה ניתנה בהעדר שני הצדדים ותישלח אליהם בהתאם.