ה"פ 11415-02-15

תקציר

פסק הדין דן במחלוקת בין ההסתדרות לקופת חולים כללית סביב אישור התקנות החדשות של האחרונה. השאלות העיקריות שעמדו בפני בית המשפט היו האם התקנון החדש נחקק ללא סמכות והאם הוא פוגע בזכויות ההסתדרות. לאחר בחינת הטענות, השופט מגיע למסקנה כי התקנות החדשות נוסחו ואושרו כדין על ידי הגוף המתאים. כמו כן, השופט משוכנע כי ההוראה המחייבת את אישור ההסתדרות לכל שינוי בתקנון הפוגע במעמדה אינה עולה בקנה אחד עם החוק ואין לאכוף אותה. השופט מפרט כיצד סמכותה של הוועדה המפקחת למנות ועדת תקנון ולהאציל לה סמכויות מעוגנת בתקנון המקורי. ההחלטה על הקמת ועדה כאמור והאצלת סמכויות אליה אינה טעונה את אישור השר ואינה עולה כדי שינוי התקנון. עוד קובע השופט כי היעדרותה של ההסתדרות מהישיבות שבהן התקבלו ההחלטות אינה פוסלת את התהליכים, וכי היה על החברה לדאוג לנוכחות נציגיה. בנוסף, השופט מצדד במשיבים וקובע כי ההוראה בתקנות המקוריות, המחייבת את אישור ההסתדרות לשינויים מסוימים, אינה עולה בקנה אחד עם עצמאותו ותכליותיו של החוק. השופט מדגיש כי עקרונות היסוד של החוק נועדו להבטיח מתן שירותי בריאות שוויוניים ואיכותיים תוך ניתוק הקשרים הארגוניים בין המבוטחים לבין הארגונים הרפואיים. הכפפת שיקול הדעת של כללית להסתדרות, ארגון עובדים חיצוני, חותרת תחת עקרונות אלה. השופט מציין כי לא ניתן להכיר בזכויות הנתבעות על ידי ההסתדרות, לרבות זכויות היסטוריות וקנייניות, באופן המכפיף את החלטות הנהלת כללית לשיקול דעתה של ההסתדרות. הכרה בזכויות אלה תעניק להסתדרות זכות וטו על החלטות כללית, שאינה עולה בקנה אחד עם עקרונות החוק של צדק, שוויון ועזרה הדדית. יתר על כן, הוראת השעה והאישורים אינם נותנים תוקף להוראה השנויה במחלוקת בתקנות המקוריות. השופט מבהיר כי אמצעים זמניים אלה נועדו להוות פתרונות ביניים ולא ניתן לפרשם כגוברים על הוראות החוק. השופטת דוחה גם את הטענה כי יש לראות בתקנות החדשות חוזה גרידא בין כללית לחבריה, ומדגישה כי הן טעונות אישור חוקתי של שר הבריאות כדי לקבל תוקף. ככלל, השופט מוצא כי ההוראה הנדונה אינה עולה בקנה אחד עם החוק ותכליותיו ולכן אינה ניתנת לאכיפה. לפיכך, טענת ההסתדרות נדחית. כל צד יישא בהוצאות המשפט שלו, ואילו ההסתדרות תישא בסך כולל של 70,000 ₪ בהוצאות עבור המשיבים.