ע"א 71/18

תקציר

בפסק דין משפטי מורכב זה, התייחס בית המשפט לערעורים שונים ולערעורים שכנגד, הן בנוגע לחבות והן לפיצויים שנפסקו עקב פיגוע. ההחלטה העיקרית הייתה לדחות את הערעור על פסק הדין הראשוני לאחריות, אשר התבסס על קביעות עובדתיות יסודיות של בית המשפט המחוזי. בית המשפט לא מצא עילה להתערבות חריגה, ואישר כי לפסקי דין של בתי משפט צבאיים בגדה המערבית יש משקל ראייתי דומה לזה של בתי משפט ישראליים, מכוח הוראות חוק ספציפיות. בית המשפט קבע כי פסקי דין אלה סיפקו ראיות לכאורה התומכות בממצאי בית המשפט המחוזי, במיוחד בנוגע למעורבותם של מרואן ברגותי והרשות הפלסטינית בפיגוע. למרות זיכויו של ברגותי מאחריות פלילית ישירה, בית המשפט הדגיש את אשמתו הכוללת, שבה סייע ביודעין לפעילות טרור. באשר לפיצויים עונשיים, אישר בית המשפט באופן חלקי ושינה את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, תוך הכרה בתפקידי ההרתעה והענישה שלהם. היא דחתה את החיוב הרחב של פיצויים עונשיים, וקבעה את הזכאים, בעיקר נפגעים ישירים ועקיפים העומדים בתנאים מסוימים. בית המשפט החליט כי ניתן יהיה לגבות פיצויים עונשיים לצד פיצויים הניתנים על פי דיני הפיצויים הלאומיים, שכן הם משרתים תכליות עונשיות מובחנות, מנותקות ממסגרת הפיצוי. בנוסף, סכומי המענק הותאמו; לעיזבונותיהם של המנוחים, אפרת ושחר, הוענקו 3 מיליון שקל ומיליון שקל כל אחד, בהתאמה, נתון המשקף מגמות בפסיקה. פסק הדין גם אישר אחריות משותפת בין הנאשמים, והדגיש את תפקידה המשמעותי של הרשות הפלסטינית בתכנון הפיגוע. פסק הדין הדגיש את הניווט הזהיר של בית המשפט הן במורכבות המהותית והן במורכבות הפרוצדורלית הטמונה בייחוס אחריות ובפסיקת פיצויים בהקשר נזיקי אזרחי הנובע ממעשה טרור.