תא"ק 21816-08-20

תקציר

התובעים והנתבעים הם אחים אשר ירשו סכסוך על החזקה בחלקת אדמה מהוריהם. התובעים טענו כי הם מחזיקים בקרקע המדוברת, שנרשמה על שם המדינה, בניגוד לבעלות המדינה, בעקבות רצון אביהם, וביקשו לסלק את הנתבעים מהקרקע. מנגד, טענו הנתבעים כי לתובעים לא הייתה כל תביעה תקפה על הקרקע, וכי החזקתם בה קדמה לזו של התובעים. בית המשפט בחן את הראיות והטיעונים שהציגו הצדדים לפי סעיפים 16, 17 ו-19 לחוק המקרקעין. נמצא כי התובעים לא הוכיחו את בעלותם במקרקעין או זכות כלשהי להחזיק בהם כנדרש בסעיף 16, ולפיכך נדחתה תביעתם לסילוק על יסוד סעיף זה. עם זאת, בית המשפט קיבל את תביעת התובעים לפי סעיף 19 לחוק המקרקעין, המאפשר השבת קרקע שנתפסה שלא כדין לאדם ממנו נתפסו. בית המשפט קבע כי התובעים החזיקו בפועל במקרקעין וסיפק עדות מהימנה באשר לעיתוי ואופי החזקתם. מנגד, הנתבעים לא הביאו ראיות מספיקות לביסוס טענת החזקה שלהם, ועדויותיהם הכילו סתירות פנימיות. משכך, פסק בית המשפט לטובת התובעים והורה לנתבעים לפנות את רכושם מהחלקה המדוברת בתוך 30 יום. כמו כן חויבו הנתבעים במשותף לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך 12,000 ₪ בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. בית המשפט הדגיש כי החלטתו אינה מתייחסת לזכויות של צדדים שלישיים כלשהם במקרקעין וכי הצלחת התובעים בתביעתם עשויה להיות זמנית בלבד.