ת"א 46092-12-19

תקציר

השופט קבע כי הדירה שנמסרה לתובע אינה ראויה למגורים בשל רטיבות מתמשכת וליקויי בנייה. את הליקויים, שנגרמו עקב אי ביצוע חגורות הפרדה סטנדרטיות ואיטום לקוי של חלונות הראווה והחלונות, לא ניתן היה לאתר באמצעות בדיקה ויזואלית במועד המסירה. התובעת זכאית לפיצוי מוסכם בסך 645,000 ₪ מהנתבעת בגין איחור בהשלמת העבודות, המחושב על בסיס החוזה שנחתם בין הצדדים. בנוסף, נפסק לתובע 37,703 ₪ להחזר תשלומי המים, החשמל, דמי הניהול והארנונה, וכן 70,000 ₪ בגין עוגמת נפש שנגרמה עקב הליקויים והתנהלות הנתבע בפתרונן. הסכום הכולל שחבה הנתבעת לתובע הינו 752,703 ₪, כולל הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה. הנתבע אחראי גם להוצאות התובע, הנקבעות על סך של 65,000 ₪. השופט גם מתח ביקורת על התנהלות הנאשם במהלך התיק, שגרמה לעיכובים והקשתה על ניהול המשפט.