ע"ע 445/07

תקציר

פסק הדין מקבל את ערעור הקרן, ומסיר כל התחייבות כספית כלפי הגב' שרון. השופטים מסכימים עם הערכת בית המשפט המחוזי כי לקרן לא היה יסוד לחשוד שהאלמנה אינה זכאית לפנסיה, וכי הקרן פעלה כראוי על סמך המידע שעמד לרשותם. החלטת בית הדין האזורי המחייבת את הקרן לשלם לגב' שרון 60% מקצבת השאירים תוך שיפוי עיזבון האלמנה, מבוטלת. באשר לערעורה הנגדי של הגב' שרון ולערעורה של האלמנה, פסק דינו של בית המשפט המחוזי ברובו מתקבל. השופטים מסכימים עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי הגב' שרון הייתה בת זוגו הידועה בציבור של המנוח. מהראיות עולה כי האלמנה והמנוח חיו בנפרד והיו להם משקי בית נפרדים. עוד מסכימים השופטים כי התמהמהותה של הגב' שרון בתביעת זכויותיה תרמה לרעת האלמנה והצדיקה חלוקה של כספי הפנסיה. עם זאת, השופטים מוצאים כי החלטת בית המשפט המחוזי לפסוק לגב' שרון 60% ולאלמנה 40% מהקצבה לתקופה הנדונה היא הוגנת ומאוזנת, תוך התחשבות בזכויות המוחלטות והיחסיות של שני הצדדים. פסק הדין מחייב את הגב' שרון ואת העיזבון לכסות את הוצאות המשפט של הקרן בבית המשפט המחוזי, וקובע את סכום ההוצאות שנפסקו לגב' שרון על ידי העיזבון על 10,000 ₪. לבסוף, הן הגב' שרון והן העיזבון נדרשים לשלם את שכר טרחת עורך הדין של הקרן בגין הערעור, כאשר כל אחד מהם משלם 2,500 ₪ בתוספת מע"מ.