על"ע 8075/06

תקציר

השופט דחה את הערעור לאחר ששקל היטב את טיעוני הצדדים, כמו גם את פסקי הדין הקודמים של ערכאות נמוכות יותר. השופטת הדגישה כי ערכאת הערעור אינה נדרשת להתייחס לכל טענה שהעלה המערער והיא רשאית להתמקד במשמעותיות שבהן. פסק דינו של בית הדין הארצי, שאישר את החלטת בית המשפט המחוזי, התבסס בעיקרו על ממצאים עובדתיים והערכות מהימנות של העדים. השופט הזכיר כי על ערכאת הערעור להיזהר מלהתערב בקביעות העובדתיות ובהערכות המהימנות של ערכאה ראשונה, שיש לה יתרון בשמיעת עדויות חיות. לקביעותיה של ערכאה ראשונה בדבר התרשמות העדים ניתן משקל משמעותי, וטיעוני המערער נגדם לא היו משכנעים דיים כדי להצדיק התערבות. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בממצאי העובדות והמהימנות של בית הדין הארצי, מה גם שהם התבססו על הערכה מקיפה של הראיות. בנוסף, השופטת הסכימה עם גזר הדין שניתן על ידי בתי הדין המשמעתיים ולא ראתה סיבה לסטות ממנו. פסק דינו של בית הדין הארצי היה מפורט ומנומק היטב, ולא הותיר מקום להתערבות. סגני הנשיא א' ריבלין וי' אלון הסכימו עם ההחלטה. בעקבות זאת נדחה הערעור, ופסק דינו של בית הדין הארצי למשמעת של לשכת עורכי הדין נותר על כנו. החלטה זו ניתנה ביום 28.10.2007.