עע"מ 567/22

תקציר

הערעור מתייחס לתוקפו המשפטי של ציון המעבר של המבחן המעשי שערכו המערערים במסגרת הליך קבלת רישיון לעסוק בשימוש בחומרי הדברה סניטריים. המערערים טוענים כי המבחן המעשי שעשו נערך ללא סמכות וכי יש להוריד את ציון המעבר שנקבע לו - 70 - על מנת שיוכרו כמי שעברו אותו בהצלחה. המשיב טוען כי לא נפל פגם ברמת הרשות ולכן יש להותיר את התוצאות על כנן. מסקנת פסק הדין היא כי אכן נפלו אי סדרים שונים בעריכת המבחנים המעשיים המצדיקים את ביטול תוצאות המערערים, אך אין בהם כדי להוביל למסקנה כי המערערים עברו את המבחנים בהצלחה. אמנם ציון המעבר שנקבע לבחינה המעשית אינו יכול להיבחן כפעולה מינהלית נפרדת מעריכת הבחינה בכללותה, אך הוא נופל בגדר סמכותו של הרשם. הגם שהמבחן עצמו לא נערך ללא סמכות, הוא נערך בתפר שבין המשטר המשפטי הישן לחדש, דבר שפגע במערערים. עם זאת, הפגיעה בזכותן של המערערות כי בקשתן לרישיון הדברה תיבחן בהתאם להוראות הדין מצדיקות את ביטול תוצאות הבדיקות המעשיות שביצעו. פסק הדין דן גם בזכות הנבחנים לייצוג בתהליך ההשגה ובהיקף המידע שניתן לעיין בו במסגרתו. נפסק כי לרשות הזכות לעמוד על כך שהליך הבדיקה וההשגה לאחר בדיקה מקצועית ייעשה ישירות מול הנבחן ולכן אין היא מחויבת לאפשר לנבחן להיות מיוצג על ידי עורך דין בהליך זה. החומר שיש להציג לנבחן כחלק מתהליך ההשגה אינו כולל את המדד המפורט שהכינה הרשות לבחינה המעשית, אלא את השאלות שנשאלו, את התשובות העיקריות ואת הערות הבוחנים. לפיכך, הערעור נדחה ביחס לסוגיה הראשונה, אך תוצאות המבחן המעשי בו נקטו המערערים מבוטלות. ערעורו של המשיב מתקבל בחלקו בסוגיות הייצוג והגילוי של המדד. המערערים יורשו להיבחן שוב בבחינה המעשית, הנבחנים יורשו להיוועץ בעורך דין טרם הגשת השגה, ויעודכן מנגנון סיכום המבחנים המעשיים. כל צד יישא בעלויות שלו.