ת"צ 53872-10-12

תקציר

בית המשפט החליט כי הבקשה לאישור התביעה הייצוגית של מידן נגד מעסיקתו לשעבר, ש.ל.ה, אינה עומדת בדרישות החוק ודינה להידחות לאלתר. הטענה המרכזית נוגעת לקיומו של הסכם קיבוצי שנחתם בין ש.ל.ה לבין עובדיה, לרבות מידן, המסדיר את הזכויות שבמחלוקת בתביעה. על פי החוק, קיומו של הסכם כזה מהווה מניעה סטטוטורית לשימוש בכלי התובענה הייצוגית. מידן טען כי מאחר שההסכם הקיבוצי נחתם לאחר הגשת הבקשה לאישור, אין לראות בו עילת פיטורים. עם זאת, בית הדין מצא כי מתן אפשרות לעובדים לנצל פרצה זו עלול ליצור דינמיקה בעייתית של "מרוץ סמכויות" בין העובדים לארגוניהם, להוביל להחלטות חפוזות ולפגיעה בתהליך המשא ומתן הקיבוצי. בנוסף, בית המשפט לא השתכנע בתום הלב של מידן בהגשת התביעה, וציין כי לא ערך בירור מקדים מול ש.ל.ה או ארגון העובדים טרם הגשת הבקשה. גם התפטרותו של מידן מס.ל.ה עוררה ספקות, שכן לטענתו היא נבעה מסיבות בריאותיות שלא הוכחו, והוא גם הגיש קודם לכן תביעה ייצוגית נוספת שאינה קשורה לכך. השופט ראה בחיפזון של מידן להגיש את התביעה ובירידתו על המשך המו"מ הקיבוצי אינדיקציות לחוסר תום לב. ככלל, בית הדין קבע כי ההסכם הקיבוצי שנחתם בין ש.ל.ה לעובדיה מהווה הגנה תקפה, ובקשתה של מידן לתביעה ייצוגית אינה עוברת את הבחינה המשפטית הנדרשת לאישור. לפיכך, הבקשה נדחית, ומידן נדרש לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין לש.ל.ה.