ע"מ 1083/04

תקציר

פסק הדין מתייחס לשני ערעורי מס שהגיש רופא שיניים על שומות שהוצאו לו לשנות המס 1998 ו-2002. המשיב העריך את חבות המס של המערערת לאחר שמצא חריגות מהותיות באחוז המדווח של צריכת חומרים דנטליים ביחס למקובל בתעשייה. המשיב השתמש בהנחיות כלכליות ובדוחות מס קודמים לצורך בניית השומות, שכן סבר כי דיווחי המערערת אינם סבירים. המערער טען כי ספריו מדויקים וכי שיטתו של המשיב פגומה. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי המשיב הצדיק את החלטתו להוציא שומות על בסיס מיטב שיקול הדעת. נפסק כי המערער לא הביא ראיות מספיקות להוכחת טענותיו. זאת ועוד, התדריך הכלכלי ששימש את המשיב, אף שלא היה מושלם, היווה בסיס סביר להערכת חבות המס של המערערת, במיוחד נוכח היעדר נתונים חלופיים. בית המשפט קיבל את עמדת המשיב כי דיווחי המערערת היו בלתי סבירים, אך תיקן מעט את השומות בהתבסס על נתוני שנות המס הקודמות. השומות תוקנו בהתאם, ושני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם.