ע"א 1026/06

תקציר

שתי תביעות הוגשו נגד מנרב פרויקטים בע"מ (המערערת) בבית משפט השלום בתל אביב-יפו; האחת של רוכשי דירות בפרויקט "גרין טי" באשדוד, והשנייה של מיכל טייב, בעלת דופלקס באותו בניין. המשיבים התלוננו על ליקויי בנייה שהתגלו לאחר שהשתלטו על הדירות. בית המשפט קיבל את הטענות בחלקן והורה למערערת לשלם פיצוי כספי בגין ליקויי בנייה, עוגמת נפש, ירידת ערך והוצאות לכל משיב. בית המשפט מינה אדריכלים ושמאי מקרקעין כמומחים להערכת התביעות, וחוות דעתם התקבלו ברובן על ידי המשיבים ובית המשפט. השופט קבע כי זכותה של המערערת לתקן את הפגמים בעין, אך לא עשתה כן כראוי בתוך זמן סביר. המשיבים גם סירבו לאפשר למערערת לתקן את הליקויים בשל חוסר אמון ביכולתם לעשות כן. לפיכך, פסק בית המשפט למשיבים פיצוי על סמך חוות דעת המומחה. המערערת טענה כי לא היו מודעים לליקויים, כי המשיבים התארגנו להפעלת לחץ, וכי בהסכם המכר נקבע כי הם אינם זכאים לכל פיצוי בגין נזק עקיף. בית המשפט דחה טענות אלה והדגיש כי למערערת היו אינספור הזדמנויות לתקן את הפגמים וכי מוצתה זכותה לעשות כן. עוד ציין בית המשפט כי ידיעתו של המערער על הפגמים היא החשובה, ולא הדרך בה נודע להם. המערער ניסה לערער על הממצאים העובדתיים וחוות דעת המומחים, אך ערכאת הערעור סירבה להתערב, שכן חוות הדעת לא הוגשו ערעור בערכאה הראשונה. עוד ציין בית המשפט כי הוא ממעט להתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי בית משפט קמא, במיוחד כאשר הם מבוססים על ראיות ועל מהימנותם של עדים. בסופו של דבר, דחה בית הדין לעררים את הערעור ולא הורה על הוצאות, בהתחשב בנסיבות המקרה. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים.