פש"ר 37495-09-14

תקציר

פסק הדין דן בחשיבות תום הלב בהליכי פשיטת רגל. השופט מציין כי בעוד שתכליות דיני פשיטת הרגל כוללות מתן אפשרות לחייבים התחלה חדשה וחלוקת נכסיהם בין הנושים, מטרות אלה הן משניות לחובת תום הלב. הם מוסיפים כי על בתי המשפט לבחון היטב את תום ליבם של המעורבים בפשיטת רגל, ובפרט חייבים, וכי אין לתת לחייבים הפועלים בחוסר תום לב מרחב תמרון. השופט משרטט שתי תקופות לבחינת תום ליבו של החייב: התקופה שלפני בקשת פשיטת הרגל, שעניינה יצירת חובות, והתקופה במהלך הליך פשיטת הרגל עצמו. הם מדגישים כי פעולה בתום לב במהלך ההליך יכולה למתן את עוצמת חוסר תום הלב בתקופה הראשונה, אך חוסר שיתוף פעולה חוזר, מחדלים וניצול לרעה של ההליך מעידים על חוסר תום לב. השופט מדגיש את המשמעות של הגשת דוחות בזמן על הכנסות והוצאות, ומציין כי הנוהג הנוכחי לאפשר לחייבים "להתעדכן" בדו"חות שלהם אינו מקובל. לטענתם, הזלזול בחובת תום הלב שוחק את הליך פשיטת הרגל ומדגיש את הצורך בבדיקה, שהוא בעל ערך חברתי. במקרה הספציפי הנדון, השופט קובע כי חוסר תום הלב של החייב ביצירת חובות וחוסר שיתוף פעולה מתמשך במהלך ההליך מחייבים את ביטול ההליך. עם זאת, לבת זוגו של החייב תינתן הזדמנות נוספת להישאר בהליכים אם היא תעמוד באופן מיידי בחוב שבפיגור, תשתף פעולה ותגיש דוחות חודשיים.