תא"מ 26935-03-19

תקציר

בסדר גמור. להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, ומבוסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **ניתוח משפטי של פסק הדין בתא"מ 26935-03-19 בלפור חברה למסחר (1985) בע"מ נ' אבי ראובן** **מבוא** פסק דין זה עוסק במחלוקת משפטית הנוגעת לתביעה לביצוע שיקים. התובעת, "בלפור חברה למסחר (1985) בע"מ" (להלן: "התובעת"), הגישה בקשה לביצוע שיק על סך 8,000 ₪ נגד הנתבע, אבי ראובן (להלן: "הנתבע"). הנתבע התנגד לביצוע השיק בטענה כי השיקים נגנבו ממנו, חתימותיו זויפו, והוא לא קיבל כל תמורה עבורם. בית המשפט נדרש להכריע האם התובעת זכאית להיפרע מארבעה שיקים (שבמקור הוגש לביצוע שיק אחד, אך כתב התביעה תוקן והורחב). **העובדות המרכזיות מנקודת מבט משפטית** 1. **מהות התובעת:** התובעת מצהירה על עצמה כחברה העוסקת, בין היתר, במימון הלוואות וניכיון שיקים. בית המשפט בחן את רישיונותיה של התובעת וקבע כי היא מחזיקה ברישיון כדין לעסוק במתן אשראי. 2. **טענת הנתבע:** הנתבע טוען כי השיקים נגנבו מרכבו ביום 27.1.2017, והגיש תלונות במשטרה בנושא. הוא מכחיש את חתימתו על גב השיקים, טוען כי לא קיבל תמורה עבורם, ודוחה כל היכרות או קשר חוזי עם התובעת או עם אדם בשם שמעון מזוז. 3. **העברת השיקים:** התובעת טוענת כי קיבלה את השיקים ממר שמעון מזוז, אשר בעצמו היה חייב כספים רבים לתובעת. מר מזוז, מצדו, טוען כי קיבל את השיקים מאדם בשם משה כהן, ולא מהנתבע ישירות. 4. **מעורבותו של שמעון מזוז:** מר מזוז מתואר כמתווך ומנכה שיקים, ללא רישיון לעיסוקים אלו. הוא העיד כי עסקאותיו נעשו במזומן, וכי חתימתו על גב השיקים מהווה ערבות. הוא טוען שהנתבע נכח בעת מסירת השיקים, אך התובעת קיבלה אותם ממנו (מזוז), לא מהנתבע. 5. **מעורבותו של משה כהן:** משה כהן מוזכר כמי שקיבל את השיקים ממר מזוז, כחלק מ"עסקת ניכיון". התובעת עצמה קיבלה את השיקים ממר מזוז. 6. **נסיבות קבלת השיקים על ידי התובעת:** התובעת טוענת כי ביצעה עסקאות ניכיון עבור מר מזוז, כאשר חלק מהתמורה נמסרה במזומן/שיק למר מזוז, וחלק קוזז כנגד חובו של מר מזוז לתובעת. **העקרונות המשפטיים והחידושים בפסק הדין** 1. **נטל ההוכחה על המתנגד לביצוע שטר (הנתבע):** * נקודת המוצא בפקודת השטרות היא כי מחזיק שטר אוחז אותו בתום לב ובעד ערך (סעיף 26 לפקודת השטרות). כל צד שחתימתו מצויה על השטר, חזקה לכאורה שנעשה לו צד בעל ערך (סעיף 29(א) לפקודה). * במקרה זה, הנתבע הגיש התנגדות לביצוע שטר וקיבל רשות להגן. בית המשפט קבע כי נטל ההוכחה הראשוני להוכיח את טענת גניבת השיקים מוטל על הנתבע. 2. **החלפת נטל ההוכחה במקרים של טענות הגנה מהותיות (זיוף, היעדר תמורה):** * **הלכת "החלפת הנטל":** בית המשפט קבע כי כאשר הנתבע מעלה טענת הגנה ראויה, כגון טענת זיוף חתימה, גניבה, או היעדר תמורה, נטל ההוכחה עובר מן הנתבע אל התובע. * **סעיף 29(ב) לפקודת השטרות:** פסיקה זו מתבססת על סעיף 29(ב) לפקודת השטרות, הקובע כי אם הוכחו רמאות, אי-חוקיות, כפייה וכדומה, חובת הראיה עוברת לאוחז להוכיח שנתן בתום לב ערך בעד השטר. בית המשפט הרחיב זאת לעניין "כלל טענות ההגנה שיש למושך כלפי הנפרע" (כמצוטט מלרנר). * **החלת העיקרון על המקרה:** הנתבע הכחיש את חתימתו, טען לגניבה, ולהיעדר תמורה. כל אלו מהווים טענות הגנה ראויות אשר העבירו את הנטל לתובעת להוכיח כי קיבלה את השיקים בתום לב, שהחתימה היא של הנתבע, שניתנה תמורה בעד השיקים, ושהדבר נעשה בתום לב לאחר הפגיעה בקניין. * **התבססות על פסיקה:** בית המשפט התבסס על ע"א 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נ' שאול רחמים (החלפת נטל בהכחשת חתימה), ע"א 2448/92 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' אשכנזי, וע"א 232/77 רוזנברג נ' אברהמוף (החלת העיקרון על טענת זיוף). 3. **"אוחז כשורה" ו"כישלון תמורה":** * התובעת נדרשה להוכיח כי היא "אוחז כשורה" (holder in due course), כלומר, אוחז שקיבל את השטר בתום לב, בעד ערך, וללא ידיעה על פגם כלשהו בהוצאתו או בהעברתו. * בית המשפט קבע כי התובעת אינה אוחזת כשורה. התבססות על דנ"א 8447/15 בנק לאומי לישראל נ' טל טריידינג קואופרישן, אשר קובע כי מי שאינו אוחז כשורה אינו יכול להתגבר על טענת "כישלון תמורה" של המושך. 4. **הערכת מהימנות עדויות והצפת סתירות:** * **הנתבע:** בית המשפט בחן את עדות הנתבע בנוגע לגניבת השיקים. אמנם הועלו סתירות מסוימות בעדותו לגבי שיקים ספציפיים, אך בית המשפט נטה לקבל את גרסתו הכללית לגניבת פנקסי השיקים, במיוחד לאור ריבוי השיקים שהוצגו, שאינם מתיישבים עם עיסוקו כשכיר. * **מר מזוז:** עדותו של מר מזוז הייתה מורכבת. הוא הודה כי אין לו רישיון לעיסוקי ניכיון או תיווך, כי עסקאותיו היו במזומן, וכי הוא חותם בגב השיקים כערב. בית המשפט הדגיש את חוסר הרישיון שלו ואת היעדר התיעוד (קבלה, חשבוניות) לעסקאותיו, מה שמחליש את אמינותו. * **מר שהרבני (מנכ"ל התובעת):** עדותו של מר שהרבני הצביעה על חוסר ודאות לגבי זהות מקבל השיקים (האם ראה את הנתבע בעבר), וכן על ליקויים ברישום ובתיעוד העסקאות (זיכויים שלא הופיעו בכרטסת). 5. **היעדר הסכמים והשלכותיהם:** * בית המשפט ציין כי לא הוצגו כל הסכמים בין התובעת לבין מר מזוז או הנתבע. * בהיעדר הסכם, בית המשפט קבע כי התובעת לא עמדה בתנאי חוק אשראי הוגן, התשנ"ג-1993, וכן בתנאים שנקבעו בפסיקה לעניין מתן אשראי חוץ-בנקאי. זהו חידוש או הדגשה של חשיבות ההסדר החוזי והרגולטורי בתחום זה. 6. **"מסירה" ו"אחיזה" של שטר:** * בית המשפט התייחס להגדרות "מסירה" ו"אחיזה" בפקודת השטרות (סעיף 1 לפקודה), תוך הדגשה כי נדרשים יסודות פיסיים ונפשיים ליצירת התקשרות תקינה. * במקרה זה, המסירה נעשתה (לכאורה) ממשה כהן למר מזוז, והשיקים הגיעו לתובעת ממר מזוז. השאלה האם המסירה מהנתבע (אם אכן חתם) הייתה כדין ובתום לב נותרה פתוחה. 7. **"מארג הראיות" והשכל הישר:** * בית המשפט הדגיש את החשיבות של הערכת מכלול הראיות והנסיבות, כולל "השכל הישר", לצורך קבלת החלטה. * ריבוי השיקים עם חתימות שונות, למוטבים שונים, שאינם מתיישבים עם תפקידו של הנתבע, חיזקו את גרסתו לגניבת הפנקסים. 8. **התנהלות התובעת:** * התובעת לא התקשרה עם מושך השיק (הנתבע) לפני הפקדתם כדי לוודא שאינם גנובים או ללא תמורה. התנהלות זו נחשבת כהתנהלות שאינה משקפת תום לב מקסימלי, כנדרש מאוחז כשורה. * השיקים עצמם לא נראו תקינים על פניהם (חתימות שונות). **הכרעת הדין** בית המשפט דחה את התובענה וקבע כי התובעת אינה אוחזת כשורה, לא עמדה בתנאים הקבועים בחוק לעניין קבלת שיקים בתום לב, ולא הוכח כי הנתבע קיבל תמורה. לאור כל האמור, הורה על דחיית התובענה וסגירת תיק ההוצאה לפועל. **סיכום** פסק הדין מדגיש מספר עקרונות משפטיים מרכזיים בדיני שטרות: * **הגנה על מושך שטר:** במקרים בהם מתעוררות טענות הגנה משמעותיות (כגון גניבה, זיוף, היעדר תמורה), בית המשפט נוטה להטיל על התובעת (האוחזת) נטל הוכחה כבד, לרבות הוכחת תום ליבה, קבלת תמורה, והיעדר פגם בהוצאת השטר. * **חשיבות תום הלב והערך:** אלו הם יסודות מהותיים לקיומה של "אחיזה כשורה". התנהלות התובעת, לרבות אי-בדיקה מול המושך והיעדר הסכם, פגעה ביכולתה לטעון כי פעלה בתום לב. * **הבחנה בין בעל רישיון ללא-בעל רישיון:** ההתייחסות למר מזוז כאל גורם הפועל ללא רישיון, מחלישה את הלגיטימיות של העסקאות שביצע. * **הערכת ראיות מקיפה:** בית המשפט לא הסתפק בעדות בודדת, אלא בחן את מכלול הראיות, עדויות העדים, וסייע בכך "השכל הישר" על מנת להגיע להכרעה. פסק הדין ממחיש כי גם במקרים של שיקים, הגנתו של מושך השטר יכולה להיות אפקטיבית, במיוחד כאשר ניתן להוכיח פגמים מהותיים בהוצאת השטר, בהעברתו, או ביחס של האוחז לתהליך.