ת"א 1434/07

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעה לסעד חשבונאי וממוני המוערך בכ-2,500,660 ₪, אשר התובעת, חברה המספקת שירותי ייעוץ מס, טוענת כי סיפקה לנתבעים. הנתבעות הן שלוש חברות בבעלותו של מר רסין המנוהלות על ידו, יחד עם מר רסין באופן אישי. לטענת התובעת, הצדדים חתמו על הסכם לפיו התובעת תבחן דרכים לחסוך מיסים עבור הנתבעים ותקבל 15% מהחיסכון במס שהושג, כולל מע"מ, אם בכלל. ההסכם, שאינו מציין מסגרת זמן, נחתם על ידי מר רסין והוחתם בחותמת הנתבעת אופטיקנה. התובע דורש לקבל תשלום עבור חמש שנות חיסכון במס, החל משנת 2001. הנתבעים טוענים כי ההסכם חל לשנת 2001 בלבד, כי הצדדים לו הם אופטיקנה ואסותא אופטיק בלבד, וכי הסכום שנתבע הינו מוגזם וחסר בסיס. כמו כן, הנתבעים טוענים כי ההסכם אינו חוקי ולכן יש לראותו בטל, שכן הוא מפר את כללי האתיקה של רואי החשבון, האוסרים על שכר טרחה מבוסס תוצאה. השופט קבע כי ההסכם חל על שלוש החברות ועל מר רסין באופן אישי, בשל לשונו הברורה והמטרה העסקית שנועדה להגשים. עוד קבעה השופטת כי ההסכם חל לתקופה בלתי מוגדרת, ולכן, בהיעדר כל ראיה לנוהג רווח בענף, הוא ייקבע לשנתיים הראשונות, קרי 2001 ו-2002, ואולי אף לשנת 2003 אם החיסכון במס בגין הייעוץ בחברה המשפחתית הושג רק באותה שנה. השופטת ציינה כי התובעת זכאית לקבל חשבונות מהנתבעים כדי לבחון אילו מעצותיה יושמו והאם הן אכן הובילו לחיסכון במס. השופטת קיבלה את טענת התובעת כי ייעצה לנתבעים במספר תחומים, לרבות הקמת חברה משפחתית, ודחתה את טענות הנתבעים כי חלק מהייעוץ כבר ניתן על ידי אחרים וכי תחומים מסוימים אינם חלק מההסכם. עם זאת, השופטת הדגישה כי התובעת תהיה זכאית רק לשכר טרחה עבור ייעוץ שיושם בפועל והוביל לחיסכון במס. השופטת דחתה את טענת הנתבעים כי ההסכם אינו חוקי ולכן בטל, שכן מי שניהל את הקשר עם התובע היה רואה החשבון של הנתבעים, שלא העלה כל התנגדות אתית. השופטת הדגישה כי שלילת תשלום כלשהו מהתובעת עבור עבודתה תוביל לתוצאה בלתי צודקת וכי הפתרון הראוי הוא לפסוק לה שכר הולם, מה גם שהנתבעים נהנו מההטבות הכספיות של עבודתה של התובעת. לבסוף, הורתה השופטת לנתבעים להמציא לתובעת את המסמכים הדרושים כדי לבדוק אילו מעצותיה יושמו והובילו לחיסכון במס, וציפתה לתשלום מיידי של שכר הטרחה המגיע לה, ללא צורך בפסק דין חלקי. הצדדים הוזמנו לישיבה מקדמית לדיון בכימות התביעה.