בד"מ 40/05

תקציר

פסק הדין מזכה את עורך דינו של הנאשם מכל האישומים שיוחסו לו על ידי לקוח לשעבר. המתלונן טען כי עורך הדין ביצע מספר עבירות אתיות, בהן ניגוד עניינים, התנהלות נגד לקוח לשעבר, הלנת כספי לקוחות ואי מסירת דו"ח כספי. עם זאת, בפסק הדין נקבע כי עורך הדין לא ייצג את המתלונן באופן אישי, וכי ייצוג לקוחו האמיתי של עורך הדין – חברה בבעלות חלקית של המתלונן – לא עמד בניגוד לאינטרסים של המתלונן. באשר לטענה בדבר הלנת כספים, נקבע בפסק הדין כי לעורך הדין היה אישור מפורש מהלקוח לנכות את שכר טרחתו מכספי הנאמנות ולכן לא ביצע כל עבירה אתית. גם ההאשמות הנגררות בדבר הפרת אמונים והתנהלות מקצועית נדחות מאחר שהטענות העיקריות לא הוכחו. למרות זאת, עורך הדין חויב לשלם הוצאות בסך 1,000 ₪ ללשכת עורכי הדין בגין הגשת סיכומיו באיחור. פסק הדין מדגיש את האופי הרגשי של הסכסוך ומעודד עורכי דין ולקוחות לפתור סוגיות כאלה מחוץ לבית הדין המשמעתי.