עמ"ק 5272/05

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת הנתבעים לדחות את מועד כניסתו לתוקף של צו סגירה בשטח העסק שלהם. הנאשמים הורשעו בניהול עסק לפחחות רכב וצבע ללא רישיון ואי ציות לצו סגירה מנהלי. במסגרת גזר דינם הוטל עליהם לסגור את עסקיהם עד 30 ביוני 2005, אלא אם יקבלו רישיון תקף. הנאשמים הגישו את הבקשה להארכת המועד האחרון לצו הסגירה. עם זאת, בית המשפט קבע כי על פי חוק רישוי עסקים, אין לו סמכות חוקית להעניק הארכה כזו. החוק רק מסמיך את בית המשפט להוציא את הצו ולקבוע את המועד לביצועו, בניגוד לחוק התכנון והבנייה, המאפשר במפורש לבתי המשפט להאריך את המועדים שהם קובעים. עוד הדגיש בית המשפט כי צו הסגירה לא היה עונש פלילי קונבנציונלי אלא אמצעי נוסף, המבסס את עמדתו תוך התייחסות להוראות החוק והפסיקה הרלוונטיות. כמו כן, בית המשפט מתח ביקורת על התנהלות הנאשמים, וציין כי בעבר התעלמו מצו סגירה וכעת מנסים לעכב את עשיית הדין באמצעות הגשת הבקשה ארבעה חודשים לאחר כניסת הצו האחרון לתוקף. משכך, הבקשה נדחתה, ובית המשפט הורה למזכירות להעביר את ההחלטה לצדדים.