ע"א 3791/15

תקציר

במקרה הנדון, דן בית המשפט בשאלה האם יש לראות במשיב, שמונה על ידי בית המשפט המחוזי לסייע לחברה במשא ומתן להסדר חוב, כ"נושא משרה" הזכאי לשכר טרחה לפי תקנות מסוימות. החברה טענה כי מאחר שבית המשפט לא הקפיא רשמית הליכים לפי סעיף 350ב לחוק החברות, על המשיב לקבל שכר כמגשרת רק על בסיס שעות העבודה. עם זאת, בית המשפט דחה טענה זו. היא הבהירה כי למרות שהמשיבה לא מונתה במפורש לפי הוראות חדלות פירעון מוכרות, הן בית המשפט והן החברה התייחסו למצב כאל הליך חדלות פירעון. המשיב היה מעורב באופן פעיל בניהול משא ומתן להסדר חוב משמעותי, תוך הבטחת הטבות כספיות משמעותיות לחברה ולנושיה. למרות שהליכים אלה לא פעלו על פי הנוסח המדויק של תקנות השכר, בית המשפט החיל את התקנות באופן עקרוני על מנת לקבוע פיצוי הוגן בגין הצלחת המשיב לפתור את משבר החוב של החברה ביעילות. ההחלטה הדגישה את שיקול דעתו של בית המשפט להתאים את פסיקת שכר הטרחה במקרים מיוחדים, בהתחשב בתפקידו הקריטי של המשיב בהבראת החברה. בסופו של דבר, הערעור נדחה, תוך שהוא מאשר את פיצוי המשיב, יחד עם פסיקת הוצאות משפט.