רע"א 59590-06-16

תקציר

המבקשת, שנפצעה בתאונת דרכים בשנת 2004, ערערה על החלטת בית משפט השלום ברמלה לדחות את בקשתה למינוי מומחה רפואי נוסף בתחום האורתופדי. בחוות דעת המומחה שהוגשה בשנת 2009 נקבע כי למבקש לא נקבעה נכות לצמיתות כתוצאה מהתאונה. במהלך חקירתו הנגדית של המומחית התברר כי למבקשת נכות אורתופדית שאינה קשורה לתאונה בכתף ובצוואר ימין ושמאל. המבקש טען כי למומחה אין גישה לכל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים וביקש מינוי מומחה נוסף. בית משפט קמא דחה את הבקשה וקבע כי מסקנותיו של המומחה סבירות ונתמכות במסמכים הנוספים. המבקש ערער על החלטה זו. ערכאת הערעור קבעה, כי מינוי מומחה נוסף צריך להיעשות רק בנסיבות חריגות, והחלטתו של בית משפט קמא לדחות מינוי מומחה נוסף הייתה סבירה. בית המשפט מצא כי המומחה בחן ביסודיות את המסמכים הרפואיים הנוספים והגיע למסקנה סבירה כי נכותו של המבקש אינה קשורה לתאונה. משהסתפק בית משפט קמא בחוות דעתו של המומחה, לא ראה בית המשפט לערעורים עילה להתערב. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה.