עע"מ 1624/23

תקציר

בערר על אישור תוכנית שכונתית הוחלט להפוך את פסק דינו של בית המשפט בערכאה נמוכה יותר, ולהעדיף את הערר ולאפשר את המשך התכנית. סוגיית הליבה עסקה בסיכונים הנשקפים משריפות יער פוטנציאליות ובהלימות נתיבי הפינוי בשכונה שכבר סובלת מאתגרים תחבורתיים. ערכאת הערעור הדגישה את שיקול הדעת הרחב הנתון לרשויות התכנון ואת העילות המצומצמות שעל בסיסן מתבקשת התערבות שיפוטית. לאחר שפסק הדין המקורי דרש בחינה מחודשת של התוכנית בנוגע לבעיות פינוי בשעת חירום, הוועדה המחוזית בחנה את הנושא מחדש ביסודיות באמצעות שלוש חוות דעת מקצועיות ובלתי תלויות. הערכות אלה הגיעו למסקנה כי התוכנית, עם שינויים, לא תחמיר את סכנת האש ותשפר מעט את המצב על ידי הוספת גישה לרכבי חירום. נמצא כי רשויות התכנון העריכו בקפדנות את סיכוני האש בהתאם להנחיות השיפוטיות הקודמות, שאישרו כי התנאים הקיימים לא הורעו בעקבות הפיתוח החדש. ערכאת הערעור החליטה כי הערכאה הנמוכה התערבה באופן פסול בשיקול דעתם המקצועי של מוסדות התכנון, וציינה כי התכנית אושרה על סמך הערכות עובדתיות ומקצועיות מבוססות. ערכאת הערעור קבעה כי אין צורך לחייב את היזמים לשפר את דרכי המילוט, שכן התוכנית עצמה לא החריפה את הסיכון הקיים ואף תרמה לשיפורים. למרות שהכיר בבעיות הפינוי בשעת חירום, בית המשפט לערעורים אישר כי הטיפול בחששות אלה לא צריך ליפול רק על היזמים שבהם לא הוכנס סיכון נוסף. לפיכך הוחזר אישור התוכנית, תוך קריאה להמשך המאמצים העירוניים לשיפור הוראות הבטיחות.