ת"א 2875/00

תקציר

התובע, שלמה כהן, תבע את הנתבעים, חברת נתנאל בניהולו של אריה נתנאל, בגין תיווך בעסקת נדל"ן בקפריסין. כהן טען כי הוא זכאי לקבל תשלום עבור שירותיו כמתווך בסך 150 אלף דולר. הנתבעים טענו כי סכום זה נועד להיות משולם לגורמים אחרים ולא לכהן עצמו. לאחר מכן התקשרו הצדדים בחוזה נוסף, במסגרתו הסכים נתנאל לשלם לכהן 10,000 דולר באופן מיידי ו-30 אלף דולר עם הפעלת החברה בתוך 120 יום, לצד תמורה נוספת. כהן טען כי יש לבטל את החוזה השני בשל עושק והטעיה וכי החוזה הראשון צריך לעמוד על תילו, מה שמזכה אותו ב-150 אלף דולר. לחילופין, טען כי החוזה השני מחייב אך הופר על ידי הנתבעים. בית המשפט קבע כי כהן לא הצליח להוכיח כי החוזה השני היה תוצאה של עושק או הטעיה וכי הוא היה סביר ותקף. עוד קבעה השופטת כי החוזה השני ביטל במפורש את הראשון וכי אף אחד מהנתבעים לא היה צד לחוזה השני. לפיכך, לא היו לכהן טענות תקפות כנגד הנתבעים על בסיס אף אחד מהחוזים. יתר על כן, השופט מצא כי כהן לא הביא ראיות מספיקות כדי להרים את מסך ההתאגדות של החברה המעורבת בחוזה השני, כלומר לא ניתן לייחס את ההתחייבויות בחוזה השני לנתבעים. משכך, נדחתה תביעת התובע כנגד הנתבעים, וכהן חויב לשלם לנתבעים 10,000 ₪, בצירוף מע"מ, זיקה משפטית וריבית ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.