ע"פ 1335/91

תקציר

המערער, בדואי תושב תל שוקת, הורשע בהחזקת כמות מסחרית של הרואין שנמצאה ברכב בו נהג, וכן בנהיגה ללא רישיון וביטוח. הסמים התגלו בשקית ניילון לרגליו של המערער בעת חיפוש ברכבו במחסום משטרתי. המערער טען כי לא ידע על הסמים, וייתכן שמישהו שתל אותם ברכב. בית משפט קמא מנע מהמערער לחקור את קצין המשטרה על המידע שהוביל למארב, בנימוק של העלמת מקורות מודיעיניים לטובת הציבור. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי השופט קמא שגה בכך שעשה זאת ללא תעודת סודיות חתומה על ידי שר. עם זאת, בית המשפט העליון הגיע למסקנה כי הטעות לא גרמה לעיוות דין, שכן טענתו של המערער בדבר עבירה לא אומתה וסותרת את חומר הראיות. על ההחזקה הפיזית של הסמים לא היה עוררין, ונקבע גם היסוד הנפשי של החזקה. עדותו הבלתי מהימנה של המערער וחוסר הסבירות של גרסתו לאירועים תמכו בטענת התביעה. זאת ועוד, ההחלטה השגויה לא השפיעה על התוצאה, שכן המידע המבוקש לא היה מסייע להגנתו של המערער. הערעור על ההרשעה נדחה, וגזר הדין אושר גם בשל חומרת העבירה ועברו הפלילי של המערער.