LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

בר"מ 9742-04-25

החלטה עליון

📋
מספר הליך9742-04-25
📂
סוג הליךבר"מ
📅
תאריך21 בדצמבר 2025
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםפיסחה גברמיכאל נ. משרד המשפטים - בית הדין לעררים בירושלים (ארצי)
👨‍⚖️
שופטיםדפנה ברק-ארז

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים ובחידושים העולים ממנו, בהתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **נושא הדיון:** בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר אישר את מחיקת ערר שהוגש לבית הדין לעררים. הערר המקורי נועד לקבלת רישיון ישיבה מסוג א/5 (רישיון ישיבה זמני) עד להכרעה בבקשת המקלט של המבקש, אזרח אריתריאה. **הרקע העובדתי והמשפטי:** 1. **הגדרת המבקש:** אזרח אריתריאה שנכנס לישראל ב-13.3.2010 וקיבל רישיון ישיבה זמני מכוח סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. 2. **בקשת מקלט:** המבקש הגיש בקשת מקלט בשנת 2015, אך זו טרם הוכרעה. נערך לו ראיון בשנת 2021. 3. **הליך הערר המקורי:** עקב חלוף הזמן, המבקש הגיש ב-21.8.2024 ערר לבית הדין לעררים. הטענה העיקרית הייתה כי יש להעניק לו מעמד פליט, אך כסעד חלופי וממוקד בבקשה הנוכחית, נתבקש רישיון ישיבה מסוג א/5 עד להכרעה בבקשת המקלט. 4. **טענת המדינה:** המדינה ביקשה למחוק או להקפיא את הטיפול בערר, בטענה שלא ניתן להכריע בו עקב הליך תלוי ועומד בבית המשפט העליון (בר"ם 67835-09-24) הדן באופן הטיפול בבקשות מקלט של אזרחי אריתריאה, על רקע חובת השירות הצבאי באריתריאה (ההליך העקרוני). נטען כי יש להמתין להכרעה בהליך זה, אשר נוגע לסוגיות עקרוניות ונדון בהרכב מורחב. 5. **החלטת בית הדין לעררים:** ב-6.11.2024, בית הדין לעררים הורה על מחיקת הערר, תוך שהוא מנמק זאת בהשפעה האפשרית של ההליך העקרוני על עניינו של המבקש. בית הדין הבהיר כי המבקש יוכל להגיש ערר חדש לאחר שתתקבל הכרעה בהליך העקרוני. 6. **החלטת בית המשפט המחוזי:** המבקש ערער על החלטת בית הדין לעררים. בית המשפט המחוזי בירושלים, ב-2.2.2025, דחה את הערעור. בית המשפט המחוזי הסכים עם הצורך להמתין להכרעה בהליך העקרוני, אך ציין כי היה ניתן להתלות את ההליך בבית הדין לעררים ולא למחקו, מאחר שעדיין תדרוש הכרעה בעניינו של המבקש לאחר פסק הדין העקרוני. לפיכך, הורה על השבת התיק לבית הדין לעררים להמשך טיפול. 7. **בקשת רשות הערעור הנוכחית:** המבקש הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, המתמקדת אך ורק בבקשה לסעד ביניים – רישיון ישיבה מסוג א/5 – עד להכרעה בבקשת המקלט. נטען כי ההליך העקרוני אינו משליך על סעד הביניים המבוקש, שכן ההליך שם כבר נבחן לגופו על ידי הרשות, בעוד שבמקרה הנוכחי מבוקש סעד ביניים. כמו כן, הודגש חלוף הזמן. **עקרונות משפטיים וחידושים:** 1. **הגבלת סמכות בית המשפט העליון ב"גלגול שלישי":** עיקרון מרכזי שעליו נשען פסק הדין הוא שלבית המשפט העליון (במקרה זה, על ידי שופטת אחת) סמכות מצומצמת מאוד במתן רשות ערעור על החלטות של בית הדין לעררים ("גלגול שלישי"). כפי שמצוטט, רשות כזו ניתנת "במשורה". הדבר נועד למנוע הצפה של בית המשפט העליון ולהבטיח שערעורים יסתיימו בשתי ערכאות (בית הדין לעררים ובית המשפט המחוזי). 2. **המתנה להכרעה בהליך עקרוני כשיקול לדחיית בקשה:** חידוש משפטי חשוב העולה מההחלטה הוא הכרה בחשיבות ההמתנה להכרעה שיפוטית בנושאים עקרוניים, במיוחד כאשר הדבר משפיע על מקרים פרטניים רבים. במקרה זה, הליך משפטי שנוגע לאופן הטיפול בבקשות מקלט של אזרחי אריתריאה, אשר נדון בהרכב מורחב של חמישה שופטים, נחשב לבעל השפעה מכרעת. בית המשפט העליון (המבקש להחלטתו) מצא כי יש קושי מהותי להכריע בבקשה פרטנית, במיוחד בקשת ביניים, כאשר התשתית המשפטית העקרונית טרם נקבעה. 3. **הבחנה בין בקשת מקלט לבין בקשת סעד ביניים:** המבקש ניסה ליצור הבחנה בין בקשת המקלט עצמה לבין בקשתו לסעד ביניים (רישיון ישיבה א/5). לטענתו, ההכרעה בהליך העקרוני אינה רלוונטית לבקשת הסעד הביניים. בית המשפט העליון, לעומת זאת, לא קיבל הבחנה זו כסיבה למתן רשות ערעור. נראה כי גם לגבי סעד הביניים, ההמתנה להכרעה העקרונית הוצגה כהכרחית, ככל הנראה מתוך חשש להענקת מעמד זמני שעלול לסתור את ההכרעה העתידית בנוגע לבקשת המקלט עצמה, או לפחות להקשות על יישומה. 4. **תפקיד בית הדין לעררים כערכאה ראשונה (במסגרת ההליך):** למרות שההחלטה של בית הדין לעררים נמחקה, בית המשפט המחוזי הורה על השבת התיק לבית הדין לעררים. בית המשפט העליון אימץ גישה זו, וציין כי הדבר "מטה את הכף לעבר דחיית הבקשה". משמעות הדבר היא שההחלטה הסופית בעניינו של המבקש, לרבות טענותיו לגופן ובקשתו לסעד ביניים, תתברר בבית הדין לעררים, ולא דרך ערעור ב"גלגול שלישי" בטרם הגיעה שעתה. 5. **סעד הביניים כחלק מההליך הכולל:** העובדה שהבקשה התמקדה בסעד ביניים (רישיון א/5) לא הובילה למתן רשות ערעור. משמעות הדבר היא שבית המשפט העליון ראה את בקשת סעד הביניים כחלק בלתי נפרד מהליך המקלט העיקרי, ועל כן הושפע מהתלייה של ההליך העקרוני. 6. **חלוף הזמן כשיקול:** המבקש הדגיש את חלוף הזמן מאז הגיש את בקשת המקלט. אף שזהו שיקול חשוב, במקרה זה הוא לא גבר על השיקול של ההמתנה להכרעה בהליך העקרוני, ובוודאי שלא הצדיק מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". **מסקנה:** בית המשפט העליון (בדן יחיד) דחה את בקשת רשות הערעור. ההחלטה מבטאת גישה שמרנית במתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", תוך מתן דגש על חשיבות ההמתנה להכרעות שיפוטיות עקרוניות, במיוחד בתחום רגיש כבקשות מקלט. על אף שהמבקש טען כי בקשת סעד הביניים שלו אינה תלויה בהכרעה העקרונית, בית המשפט העליון לא קיבל טענה זו, והשאיר את הדיון על כל היבטיו לבית הדין לעררים, לאחר שתתקבל הכרעה בהליך העקרוני. ההחלטה אינה מביעה עמדה לגופו של עניין, אלא דחייה פרוצדורלית של הבקשה הנוכחית.

חקיקה מקושרת

חוק הכניסה לישראל

בר"מ 9742-04-25 פיסחה גברמיכאל נ. משרד המשפטים - בית הדין לעררים בירושלים (ארצי), עליון (21.12.2025)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית