בש"פ 5609/18

תקציר

פסק הדין המדובר הוא בערעור על ההחלטה לעצור שלושה אנשים, שניים מהם מכונים מערערים, עד תום ההליכים המשפטיים בגין מעורבותם בתיק שוד נשק. האדם השלישי המעורב הוא קטין. המערערים הואשמו במספר עבירות, בהן שוד נשק מחייל צה"ל בנסיבות מחמירות, הובלה ונשיאת נשק, שינוי זהות רכב ושיבוש הליכי משפט. העובדות המובאות בכתב האישום מפרטות שוד מתוכנן מראש שבוצע על ידי המערער מס' 1, אשר גייס את המערער מס' 2 ואת הקטין לסייע לביצוע העבירה. השלושה צוידו בכפפות ובכיסויי ראש כדי לכסות את פניהם ונסעו ממקום למקום בחיפוש אחר הזדמנות להוציא לפועל את תוכניתם. בסופו של דבר הם הבחינו בחייל הולך בכביש והתקרבו אליו כשהוא רעול פנים. התפתח מאבק פיזי, במהלכו הוכה החייל בראשו באקדח, והחשודים הצליחו לקחת את נשקו של החייל. הם נמלטו מהמקום אך התנגשו ברכבם זמן קצר לאחר מכן. בעקבות האירוע הסתיר המערער מס' 1 את הנשק וניסה להשמיד ראיות. בית משפט קמא הורה על מעצרם של המערערים עד תום ההליכים המשפטיים בהתבסס על מספר גורמים: חזקת המסוכנות בשל עבירות הנשק, הנסיבות החמורות של האירוע, התכנון והתיאום הכרוכים בכך והסיכון הפוטנציאלי לשיבוש הליכי משפט. בית המשפט הכיר בנסיבות מקלות, אך לא ראה בהן די כדי לגבור על הסכנות הטמונות במערערים. ההגנה טענה לחלופת מעצר, תוך שימת דגש על שיתוף הפעולה של המערערים בחקירות וגילם הצעיר, בעוד התביעה הדגישה את חומרת העבירות. עם זאת, הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי נדחה. השופט קבע כי נסיבות המקרה, לרבות התכנון והביצוע הקפדניים של העבירה, מציבות רמת מסוכנות גבוהה שלא ניתן למתן באמצעות חלופות מעצר. זאת ועוד, היו לבית המשפט טעמים מוצדקים להתעלם מהמלצות שירות המבחן בעניין המערער מס' 2 ולא מצא לנכון להורות על תסקיר מעצר משלים למערער מס' 1. כתוצאה מכך, אישר פסק הדין את מעצרם של המערערים עד לסיום משפטם.