ת"א 48012-03-10

תקציר

בית המשפט שקל בכובד ראש את הטיעונים והראיות שהוצגו על ידי שני הצדדים. התובע ביקש צו מניעה זמני שימנע מהנתבעת לפרסם תכנים מכפישים לכאורה אודותיהם ברשת. הבקשה לא התבססה על הפרסומים המוזכרים בכתב התביעה, אלא על ההקצנה לכאורה של המצב. הנתבע מפרסם מידע שלילי אודות התובע באתר האינטרנט שלו ומקדם אותו באופן פעיל באמצעות פלטפורמות מקוונות שונות, לרבות פייסבוק, טוויטר וקישורים ממומנים בגוגל. בית המשפט מכיר בחשיבותם של חופש הביטוי וזכות העיון של הציבור במידע, כפי שבאה לידי ביטוי בפרשות אבנרי ועמר. עם זאת, במקרה זה, מעשיו של הנתבע חורגים מחופש הביטוי וגובלים בביזוי בית המשפט, שכן הוא ממשיך לפרסם תכנים מכפישים למרות בקשות התובע להסרה. מאזן הנוחות נוטה לטובת התובע, שכן פוטנציאל הפגיעה בשמו הטוב ובעסקיו עולה על כל נזק שעלול להיגרם לנתבע ממתן צו המניעה. יתר על כן, הנאשם לא סיפק כל הצדקה למעשיו, למעט התייחסויות עמומות לאינטרס הציבורי ולחופש הביטוי. לפיכך, בית המשפט נותן צו מניעה זמני, המקבל חלקית את בקשת התובע. הנתבע מצווה להפסיק להפעיל פרסומות המתייחסות לתובע, למעט אלה באתר האינטרנט שלו. כמו כן, נאסר עליו להפיץ כל תוכן פרסומי הקשור לתובעת ולבצע פעולות שיווקיות עבור האתר. צו המניעה נועד לצמצם את תפוצת הפרסומים עד למתן פסק דין בתביעה העיקרית. בית המשפט אינו מוצא כל חוסר תום לב מצד התובע. הוראת השעה מותנית בהפקדה בסך 20,000 ₪ ותישאר בתוקף עד למתן פסק דין או עד למתן צו חדש. בנוסף, הנתבע נדרש לכסות את הוצאות התובע ושכר טרחת עורך דין.