ע"פ 2998/91
פסק-דין עליון
תקציר
הערעור מוגש על ידי שני מערערים, בני זוג, על החלטת בית המשפט המחוזי להכריז עליהם כברי הסגרה לארה"ב. ארה"ב מבקשת את הסגרתם בגין אישום פדרלי בהריגה באמצעות חבילת נפץ בקליפורניה, שאירע בשנת 1980, לפני עלייתם לישראל. הראיה המרכזית היא טביעות אצבעותיהם של המערערים שנמצאו על האריזה. המערערים טוענים כי הראיות אינן מספיקות, שכן טביעות האצבע זוהו רק שנים רבות לאחר המעשה, וכי הן כבר נשפטו על אותה עבירה בארה"ב, שהסתיימה במשפט שווא. כמו כן, הם מעלים השגות נוספות בנוגע לעיכוב בהגשת כתב האישום ולסכנה הפוטנציאלית להם במעצר בארה"ב. בית המשפט העליון דוחה את הערעור ומאשר את הצהרת ההסגרה, וקובע כי הראיות מספיקות, וכי משפט קודם בארה"ב אינו מונע הסגרה. בית המשפט דוחה גם את ההתנגדויות האחרות. פסק הדין מבהיר את היקף הבדיקה בנוגע לראיות, את תפקידם של משפטים קודמים ואת פרשנות דיני ההסגרה.
חקיקה מקושרת
ע"פ 2998/91 רוברט מנינג נ' היועץ המשפטי לממשלה, עליון (18.1.1993)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.