עמ"נ 2144-03-16

תקציר

מדובר בתיק בין דומיקאר בע"מ לבין מינהל ארנונה בעיריית תל אביב בנוגע לסיווג ארנונה של נכס בבעלות דומיקאר המשמש לחניית כלי רכב המיועדים להשכרה. החברה טענה כי יש לסווג את הנכס כ"מבנה המשמש לחניה חינם", דבר שיפחית את חבות הארנונה שלהם, בעוד העירייה סיווגה אותו כ"מבנים שאינם משמשים למגורים". בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו קבע כי החלטת ועדת הערר לדחות את ערעורה של דומיקאר הייתה סבירה ואין להתערב בה שכן הנכס משרת את הפעילות העסקית של החברה ואינו מסייע להקל על מצוקת החניה בעיר כפי שהתכוון סיווג שיעור המס הנמוך. השופטת מיכל אגמון-גונן ציינה כי צדקה ועדת הערר כשבחנה את הסיווג בראייה הוליסטית, תוך התחשבות במהות השימוש בנכס וייעודו, וכי תכלית שיעור המס הנמוך לחניונים אינה מתקיימת במקרה זה. עוד ציינה השופטת כי טענת החברה כי יש לסווג את הנכס באופן שונה מחברות השכרת רכב אחרות משום שבחרה להפריד את החניון ממשרדו אינה ראויה ויש בה כדי לתמרץ הפרדה מלאכותית לצרכי מס בלבד. לפיכך נדחה הערעור, ודומיקאר חויבה לכסות את הוצאות העירייה בסך 15,000 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה.