ע"א 614/78

תקציר

פסק הדין המדובר נובע מסכסוך חוזי על מכירת דירה. הרוכשים, ציפורה ויצחק גייר, הסכימו לרכוש נכס מהמוכרים מרים ושמעון מלכין במחיר כולל של 77,000 לירות ישראליות, עם מקדמה של 21,000 לירות והיתרה תשולם בתשלומים. עם זאת, הרוכשים נתקלו בקשיים בקבלת הלוואה למימון הרכישה, מה שהוביל לעיכוב בהתחייבויות התשלום שלהם. עיכוב זה גרם למוכרים לבטל את החוזה, מה שגרם לקונים לנקוט בצעדים משפטיים. בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את תביעת הרוכשים לאכיפת החוזה, אך הורה למוכרים להשיב לרוכשים סכום כפול מהסכום ששילמו, בתוספת ריבית. שני הצדדים ערערו על פסק דין זה. פסק הדין, שניתן על ידי השופט י' כהן, משרטט בדקדקנות את תנאי החוזה, את קשיי הרוכשים בהשגת מימון ואת ביטול החוזה על ידי המוכרים לאחר מכן. מסקנתה היא כי ביטול המוכרים היה שלא כדין, שכן העיכוב בתשלום לא היווה הפרה יסודית של החוזה. עוד קבעה השופטת כי המוכרים אינם רשאים לנכות פיצויים משמעותיים מהמקדמה שקיבלו. למרות שפסק לטובת הרוכשים בנקודה זו, סירב בית המשפט להורות על ביצוע ספציפי של החוזה בשל חוסר יכולתם של הרוכשים לשלם את מלוא התמורה. במקום זאת, נצטוו המוכרים להחזיר את המקדמה של הקונים, צמודה ועם ריבית. פסק דינו של השופט י' כהן בערעור אישר את החלטת בית המשפט המחוזי, ושינה רק את שיעור הריבית והצמדה לסכום ההחזר. בנוסף, הדגישה השופטת את הצורך בפעולה חקיקתית שתסייע לזוגות צעירים לקבל הלוואות לדיור, והציעה תיקונים שיאפשרו להם לרשום משכנתאות לפני שהנכס רשום על שמם. השופטת בן-פורת הצטרפה לדעת הרוב, והדגישה כי מועד התשלום אינו תנאי קריטי בחוזה וכי ביטול המוכרים אינו מוצדק. ההחלטה קראה להחזיר את המקדמה של הרוכשים בתוספת ריבית, ושני השופטים הסכימו כי ביצוע ספציפי אינו ראוי. פסק הדין, שניתן ב-9 באוגוסט 1979, קבע כי יש לדחות את הערעור ואת הערעור שכנגד, כאשר כל צד יישא בהוצאותיו.