ע"פ 9265/96

תקציר

המערער התעלל קשות באשתו במשך שבוע ומנע ממנה לצאת מביתם. לאחר שהצליח להימלט ולהגיע למשטרה, הואשם המערער בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות וכליאת שווא, על סמך דברי אשתו. עם זאת, במהלך עדותה היא חזרה בה מדבריה, מה שהוביל את בית המשפט להכריז עליה כעדה עוינת ולקבל את הודעותיה הקודמות במשטרה כראיה. בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער בחבלה מכוונת בנסיבות מחמירות, חבלה בנסיבות מחמירות וכליאת שווא. בערעור קבע בית המשפט העליון כי שגה בית המשפט המחוזי בהכרזתו על האישה כעדה עוינת, אך הודה נכונה בדבריה במשטרה בחקירתה הנגדית. עוד נקבע כי מעשיו של המערער מהווים כליאת שווא, כי היה מקום להזהיר אותו מפני אפשרות להרשעה חמורה יותר, וכי מעשי ההתעללות השונים מצדיקים הרשעות מרובות. עם זאת, בשל פגמים פרוצדורליים, שונתה ההרשעה בחבלה מכוונת בנסיבות מחמירות לחבלה בנסיבות מחמירות. לבסוף דחה בית המשפט את הערעור על חומרת העונש, והטיל עליו בסך הכל 12 שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי.