עש"א 69335-06-23

תקציר

ערכאת הערעור בחנה את בקשות המערער שהוגשו לאחר דיון בעל פה ביום 11.12.2023, ודחתה את שתיהן, בנימוק שאין עילה מספקת לראיות נוספות או להשלמת כתבי טענות. הערעורים שהגיש המערער כללו בקשות לצרף ראיות נוספות כגון תכניות מתאר והיתרי בנייה, אשר בית המשפט מצא אותן מיותרות מאחר שכבר נשקלו או שאינן נחוצות לפסק הדין. בית המשפט דחה גם את טענת המערערת, שטענה לעיון חוזר בסוגיות תכנוניות שכבר הוכרעו בדיונים קודמים. עניינו העיקרי בפרויקט בית משותף לפי תמ"א 38, אשר נתקל בהתנגדות מצד המערערת בנוגע לדרישות בעלות עירונית, התחייבויות הצפה פוטנציאליות וטענות לחלוקת רווחים בלתי הוגנת ליזם. בעוד המערערת ערערה על תוצאות אלה, אישר בית המשפט את קביעותיו של בית המשפט הפרוצדורלי (המפקח על רישום המקרקעין), והדגיש כי שקל ראיות מספיקות והליכים משפטיים תקינים, לרבות פגיעה עקיפה בדרישות העירייה שבסמכותו. החלטות הממונה התייחסו למסגרות החוקיות הקבועות בתמ"א 38 ובחוק החיזוק, שנועדו לחזק מבנים מפני אסונות טבע כמו רעידות אדמה. הערעור הדגיש סוגיות של שוויון בתמורה, כדאיות העסקה, רווח יזמי ועמידה באמות מידה משפטיות ואתיות הנוגעות לניגודי עניינים. עם זאת, הערעור נדחה ברובו מאחר שהמערערת לא הציגה ראיות משכנעות או חלופות שיש בהן כדי לסתור את ממצאי הממונה, שהתבססו הן על תקדימים משפטיים והן על בחינה יסודית של המסמכים הקיימים. בית המשפט תמך בממצאים עובדתיים קודמים ובפרשנויות משפטיות של הממונה ושמר על קביעותיו של בית המשפט קמא, לרבות הקצאת הוצאות ודחיית ניגוד עניינים או תרמית לכאורה ללא ראיות מספיקות. משכך, נדחה הערעור על הסף, תוך פסיקת הוצאות למשיבים, המאשרת מחדש את סבירותו של הסכם התמ"א ואת מסגרת הפרויקט כתואמת את הנורמות המשפטיות.