עת"מ 39167-11-14

תקציר

הדיון נסוב סביב הטלת ארנונה על שטחי חניה במבנים שאינם למגורים בירושלים. בעתירה נטען כי הימנעותה של עיריית ירושלים מהטלת מיסים על שטחים אלה עד שנת 2012 נבעה מהחלת הוראות פטור מפורשות בצווי הארנונה הרלוונטיים (צווי ארנונה), ולפיכך ביטולם של פטורים אלה והטלת מסים ללא קבלת אישור שרים הפרו את חוקי ההקפאה. בית המשפט קבע כי הצווים אינם כוללים הוראות פטור מפורשות לגבי אזורים אלה. לפיכך, לא נדרש אישור השרים, בין אם נשקלה לראשונה הטלת מסים ובין אם הובהר מצב קיים שלא נאכף. עמדת השרים כי אין צורך באישורם הייתה סבירה ואין להתערב בה. התנהלות העירייה לאורך השנים, לרבות פניותיה לשרים, שיקפה את הבנתה כי בסמכותה להטיל מיסים ללא אישור השרים. למרות שהעירייה שינתה את עמדתה בכמה סוגיות במהלך בירור העתירה, לא מדובר בשינוי חזית עובדתית אלא בשינוי חזית משפטית, שבית המשפט יכול היה לברר בעצמו. טענות העותרת בדבר חוסר העקביות נדחו, ועמדת העירייה כי הוראות הפטור אינן חלות על נכסים שאינם למגורים התקבלה. העתירה, שערערה על החלטת מועצת העירייה להטיל מיסים על שטחי חניה שלא שולמו בבניינים שאינם למגורים, נדחתה.