ע"ע 1202-03-14

תקציר

אישה שעבדה כטכנאית מעבדה במרכז הרפואי אבן סינא בשועפט במשך עשר שנים הגישה לבית המשפט קמא תביעה בדרישה להפרשי שכר מינימום, פיצויי פיטורים ותנאים סוציאליים אחרים. לאחר מספר דיונים מקדמיים נדחתה התביעה משום שהמבקש לא הצליח להוכיח כי מרכז אבן סינא הוא ישות משפטית. לאחר מכן הגישה המבקשת ארכה לערעור על החלטה זו, שנדחתה בשל השיהוי של בא כוחה בהגשת הערר, וסיכויי הצלחת הערעור עצמו נמוכים. המבקשת טענה כי השיהוי נבע ממחלתו של בא כוחה, אך בית המשפט מצא כי האישורים הרפואיים שסופקו אינם ראיה מספקת, וכי סיכויי הצלחת הערעור קלושים משום שהמבקשת לא הביאה ראיות לכך שאבן סינא הוא אישיות משפטית, וראיות נוספות, כגון תלושי השכר של המבקשת והמכתב ממעסיקה בתום העסקתה, הציע אחרת. עוד ציינה השופטת כי המבקשת עדיין יכולה לעמוד על זכויותיה מול המעסיק בפועל וכי בית המשפט יכול להעלות את שאלת הסמכות המהותית בעצמו. לפיכך, נדחתה הבקשה להארכת המועד להגשת ערעור.