ת"פ 44491-08-15

תקציר

הנאשם הורשע בשני סעיפי אישום מתוקנים, על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון. על פי כתב האישום הראשון, הוא ביצע מספר עבירות של קבלת דבר במרמה, מרמה בנסיבות מחמירות ושימוש במסמכים מזויפים. לפי האישום השני, הוא קיבל דברים במרמה והשתמש במסמכים מזויפים. מעשיו של הנאשם פגעו במספר אנשים, בהם בעלי סוכנויות רכב וקשישים. עובדות האישום השני והאישום השלישי באישום הראשון זהות; לכן, הם מהווים אירוע אחד. אלא שהאישום הראשון באישום הראשון נפרד מהאחרים ומהווה אירוע שונה. בית המשפט קובע את אזור הענישה המתאים לכל אירוע, תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע, בפגיעה שנגרמה ובמדיניות הענישה הרווחת. לגבי האישום הראשון, אזור העונש נקבע בין שנה לשלוש שנות מאסר; לאישום השני, שנה עד ארבע שנים; ובאישומים השלישי והרביעי יחד עם האישום השני, שנה עד ארבע שנים. כן נבחנות נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, לרבות פגיעת העונש בנאשם ובמשפחתו, קבלת האחריות של הנאשם, מאמציו לתקן את תוצאות העבירה, נסיבות חיים קשות שהשפיעו על ביצוע העבירה ועברו הפלילי של הנאשם. העונש המקסימלי שעליו הסכים התובע – ארבע שנות מאסר – נמוך ביחס לחומרת מעשיו של הנאשם. עם זאת, בית המשפט לא סטה מהסדר הטיעון. לפיכך, נגזרו על הנאשם 42 חודשי מאסר בפועל לצד שישה חודשי מאסר מצטברים בגין מאסרים קודמים על תנאי. כמו כן מוטלים 12 חודשי מאסר על תנאי וצו מבחן. פיצויים כספיים הנעים בין 16,000 ₪ ל-100,000 ₪ ישולמו על ידי הנאשם לקורבנותיו.