ת"א 69932-12-18

תקציר

המחלוקת נסבה לשאלה האם סרטון שפרסמה הנתבעת בפייסבוק מהווה לשון הרע על התובעים. הסרטון המדובר פורסם ברוסית והכיל את המשפט שתורגם על ידי התובעים כך: "עכשיו, אנחנו מדברים כאן על שני האנשים [התובעים] שלא הורשעו רק פעם אחת באשמת הוצאת דיבה". התובעים טענו כי משמעות ביטוי זה היא שהם הורשעו בפלילים פליליים ולפיכך מהווה לשון הרע. הנתבע טען כי יש לתרגם את הביטוי כ"התובעים כבר נתבעו מספר פעמים בגין לשון הרע", דבר שהיה נכון, ולכן לא מהווה לשון הרע. בית המשפט בחן את הביטוי המדובר ושקל חוות דעת של מומחים משני הצדדים. המומחה מטעם התובעים, ד"ר ברונפמן, טען כי הביטוי מעביר את המשמעות שהתובעים הם עבריינים פליליים סדרתיים, ואילו המומחה מטעם הנתבעת, עו"ד שיפרין, קבע כי משמעות הביטוי היא שהתובעים היו נתבעים במספר תביעות לשון הרע. בית המשפט מצא את פרשנותה של עו"ד שיפרין הגיונית יותר בהקשר של השיחה וקיבל את חוות דעתה. יתר על כן, בית המשפט קבע כי גם אם לא היה מגיע למסקנה זו, חוות הדעת של התובעים אינה סותרת באופן חד משמעי את זו של הנתבע, מה שהיה מותיר את בית המשפט עם שתי פרשנויות אפשריות. לפיכך, התובעים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם להוכיח כי מדובר בלשון הרע. בנוסף, בית המשפט בחן בקצרה האם לנתבע קיימות הגנות כלשהן על פי החוק ומצא כי קיימת לו הגנת אמת תקפה בפרסום, שכן הוגשו כנגד התובעים מספר תביעות לשון הרע טרם פרסום הסרטון. לפיכך, התביעה בגין לשון הרע נדחתה. התובעים חויבו לשלם לנתבע 25,000 ₪ שכר טרחת עורך דין והחזר שכר המומחה.