בש"פ 2913/06

תקציר

המדינה ביקשה להאריך את מעצרם של המשיבים מעבר לתשעה חודשים, שכן הם עומדים לדין בגין קשירת קשר וסחיטה באיומים. בית המשפט נעתר לבקשה, למרות שבא כוח המשיבים טען כי כתב האישום משולל כל יסוד וכי זכותם לחירות גוברת על הסכנה הציבורית הנשקפת מהם. חומרת האישומים, הסיכון לשיבוש הליכים ועברם הפלילי של המשיבים – בעיקר בתחום הזנות – גברו על חזקת החפות. יתר על כן, המשך משפטם של המשיבים והסבירות לסיומו המהיר הביאו אף הם בחשבון את ההחלטה. בית המשפט הדגיש כי לא ניתן להגן על נאשמים מסוכנים ומפריעים באמצעות חלופות מעצר, במיוחד לאור אופי האישומים. נסיבות אישיות של המשיבים, כגון מצבים משפחתיים, נשקלו אך בסופו של דבר לא נמצאו מספיקות כדי לגבור על החשש לשלום הציבור. משכך, הורה בית המשפט על הארכת מעצרם של המשיבים ב-90 יום או עד למתן פסק הדין בעניינם, לפי המוקדם מביניהם.