ע"מ 54289-05-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, המתמקד בעיקר בעקרונות המשפטיים והחידושים הנוגעים לבקשת פסלות שופט, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **הקדמה** ההחלטה עוסקת בבקשת פסלות שופט שהוגשה על ידי המערער, מר סער פילוסוף, נגד השופטת ירדנה סרוסי בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. המערער טען כי דעת השופטת "ננעלה" והיא בעלת דעה קדומה לטובת המשיב (פקיד שומה תל אביב 3), דבר שיש בו כדי לפסול אותה מלשבת בדין. השופטת דחתה את הבקשה, וההחלטה המובאת מפרטת את נימוקיה לכך. **עילות הפסלות הנטענות והדחייה** 1. **"נעילת דעת" השופטת:** המערער טען כי התבטאויות והחלטות השופטת מעידות על "נעילת דעתה" בנוגע לחובתו לשלם מס, וכי סיכויי ערעורו קלושים. * **עמדת בית המשפט:** השופטת דחתה טענה זו באופן נחרץ. היא הסבירה כי התבטאויותיה נועדו להצביע על חוזקות וחולשות בעמדות הצדדים, במטרה לקדם פשרה ולייעל את ההליך. בכל דיון, בית המשפט הדגיש כי טענות הצדדים שמורות להם, וכי עמדתו ראשונית בלבד (פסקה 4, 5, 11, 13). * **עקרון משפטי:** תפקיד בית המשפט, במיוחד בשלב קדם המשפט, הוא להציג בפני הצדדים הערכה ראשונית של הסיכויים והסיכונים, להצביע על קשיים משפטיים או עובדתיים, ולנסות להביא לפשרה. התבטאויות כאלה, גם אם הן מביעות עמדה ראשונית, אינן מהוות כשלעצמן עילה לפסלות, אלא אם הן "בעלות אופי מובהק ונחרץ המלמד על נעילת דעתו של המותב" (פסקה 19, בהתבסס על פסיקת בית המשפט העליון). 2. **החלטות "לא מאוזנות" ולכאורה מנוגדות:** המערער טען שהחלטות בית המשפט אינן מאוזנות וללא סיבה ממשית. * **עמדת בית המשפט:** השופטת פירטה שורה של החלטות שניתנו לטובת המערער, לרבות קבלת בקשתו לביטול עיקולים (פסקה 8, 14). כמו כן, היא הסבירה כי החלטות שנראו למערער כשליליות, למעשה היו במסגרת דיונים זמניים או הצעות פשרה, וכי כלל הטענות שמורות לו (פסקה 7, 8, 14, 18). * **עקרון משפטי:** הבחנה בין הליכים זמניים (כמו בקשה לביטול עיקול זמני) לבין הליכים מהותיים (כמו הליך השומה עצמו). בהליכים זמניים, בית המשפט בוחן ראיות באופן לכאורי בלבד, כפי שהודגש בפסקה 7. כמו כן, ניסיון בית המשפט לקדם פשרה אינו מעיד על משוא פנים, אלא על ניהול יעיל של ההליך. 3. **"דעה מוקדמת" מתיקים אחרים:** המערער טען כי לבית המשפט יש "דעה מוקדמת" מתיקים אחרים. * **עמדת בית המשפט:** השופטת דחתה טענה זו, והסבירה כי בית המשפט היה מחויב להתייחס לחוב המס של החברה, שכן הוא מהווה יסוד לסעיף 119א לפקודת מס הכנסה, מושא כתב הדרישה למערער. היא הדגישה כי כל בעלי המניות, כולל המערער, נחשפו לאותם מידע ומסמכים, ולכן אין יסוד לטענה על חשיפה למידע שלא היה זמין למערער (פסקה 15). * **עקרון משפטי:** בית המשפט רשאי וצריך להתייחס לכל הנתונים הרלוונטיים להכרעה, גם אם מקורם בהליכים אחרים, כל עוד הצדדים נחשפו לאותם נתונים. 4. **חיוב בהוצאות:** המערער ביקש ללמוד על משוא פנים מחיובו בהוצאות בסכומים שונים בהחלטות קודמות. * **עמדת בית המשפט:** השופטת הסבירה כי החיובים השונים היו מוצדקים. באחד המקרים, הבקשה נדחתה בשל שיהוי ניכר, הצגת מסד עובדתי סותר, ואף חשד לשימוש לרעה בהליכי משפט, כאשר המבקש אף הופנה להסתכנות בהטלת הוצאות (פסקה 14). במקרה אחר, בו התקבלו חלק מטענות המבקש, החיוב היה נמוך יותר. * **עקרון משפטי:** הטלת הוצאות משפט נועדה, בין היתר, להרתיע מפני הגשת בקשות חסרות בסיס, שימוש לרעה בהליכים, או הגשת בקשות בשיהוי ניכר. הבדלים בחיוב הוצאות משקפים הבדלים בהתנהלות הצדדים ובסיכויי הצלחת בקשותיהם. 5. **התנהלות בנוגע לדיונים:** המערער טען כי בית המשפט לא שעה לבקשתו לקיים דיון בפגרת הקיץ, וכי השופטת חתרה להסדר דיוני למחיקת הערעור. * **עמדת בית המשפט:** השופטת הציגה את ההתנהלות כפי שעלתה מהפרוטוקולים, והסבירה כי הסירוב לקבוע דיון בפגרה לא היה בשל חוסר רצון, אלא בשל נסיבות הקשורות ליומן הצדדים, קשיים בתיאום מועדים, והגשת הבקשה באיחור משמעותי, אשר לא הצדיקו את הצורך בדיון דחוף במהלך הפגרה (פסקה 16). לגבי ההסדר הדיוני, השופטת הסבירה כי ההצעה למחיקת הערעור הייתה כדי לחסוך למערער משאבים, תוך שמירת טענותיו (פסקה 17). * **עקרון משפטי:** ניהול יעיל של יומן בית המשפט וקביעת מועדי דיונים נעשים תוך התחשבות בנסיבות, אך לא תמיד על פי רצון אחד הצדדים. הצעה להסדר דיוני, גם אם היא עשויה להביא למחיקת ההליך, יכולה להיעשות מתוך רצון להטיב עם הצד השני ולחסוך לו משאבים, ובלבד שהדבר נעשה תוך שמירת זכויותיו. **חידושים משפטיים ודגשים** 1. **הבחנה בין עמדה ראשונית ל"נעילת דעת":** ההחלטה מדגישה את ההבחנה הדקה אך החשובה בין הבעת עמדה ראשונית של בית המשפט, שהיא חלק מניהול יעיל של ההליך וקידום פשרה, לבין "נעילת דעת" שהיא חריגה ונדירה. ההדגשה היא שהתבטאויות בית המשפט נועדו להבהיר לצדדים את "חוזקותיהם וחולשותיהם" (פסקה 19). 2. **חשיבות הפרוטוקולים:** השופטת מסתמכת באופן נרחב על ציטוטים מדויקים מפרוטוקולי הדיונים השונים, על מנת להוכיח את טענותיה ולספק את הבסיס העובדתי לדחיית הבקשה. הדבר מדגיש את חשיבות הרישום הפרוטוקולי כבסיס להכרעה משפטית. 3. **פרשנות של הליכים זמניים:** ההחלטה מבהירה כי קביעות שנאמרות במסגרת הליכים זמניים (כמו הליכי עיקול) הן "לכאורה בלבד" ואינן מהוות קביעה מהותית בנוגע לטענות המשפטיות או העובדתיות (פסקה 7). 4. **תפקיד בית המשפט בקידום פשרה:** ההחלטה מחזקת את התפקיד הפרואקטיבי של בית המשפט בקידום פשרה, תוך הדגשה שגם הצעות כספיות או הצעות לביטול חיובים, אם הן נועדו להביא להסדר, אינן מעידות בהכרח על משוא פנים, אלא על ניסיון לייעל ולהשלים את ההליך (פסקה 12, 17). 5. **התייחסות לשימוש לרעה בהליכי משפט:** החלטות בית המשפט בנוגע להטלת הוצאות מפורטות, כאשר במקרה אחד, ההחלטה מצביעה על שימוש לרעה בהליכי משפט כעילה להטלת הוצאות גבוהות יותר (פסקה 14). **סיכום** בית המשפט המחוזי דחה את בקשת הפסלות של השופטת ירדנה סרוסי. הנימוקים העיקריים לדחייה היו: * התבטאויות השופטת נועדו לקדם פשרה ולייעל את ההליך, ולא העידו על "נעילת דעת". * החלטות בית המשפט, גם אם נראו למערער כשליליות, היו במסגרת הליכים זמניים, הצעות פשרה, או ניתנו מסיבות מוצדקות. * חשיפה למידע מתיקים אחרים הייתה כדין, שכן כל הצדדים היו חשופים לאותם נתונים. * חיובים בהוצאות שיקפו התנהלות הצדדים, לרבות במקרים של שיהוי או חשד לשימוש לרעה בהליכים. * התנהלות בית המשפט בניהול יומנו ובשמירת זכויות הצדדים נמצאה תקינה. ההחלטה מדגישה את הנורמות המשפטיות בנוגע לעילות פסלות שופט, את תפקידו של בית המשפט בניהול יעיל של הליך שיפוטי, ואת ההבחנה בין הבעת עמדה ראשונית לבין "נעילת דעת".