ע"א 1446/22

תקציר

בהחלטה שיפוטית מקיפה אישר בית המשפט את דחיית ערעורה של איילון חברה לביטוח נגד כלל חברה לביטוח בדבר כפל כיסוי ביטוחי בגין אחריות מקצועית הקשורה לפרויקט בנייה של סולל בונה. התיק נסב סביב השאלה האם כלל צריכה לחלוק באחריות לנזקים בגין כשלים בעבודה המבוטחים על ידי שתי החברות תחת פוליסות חופפות. המסגרת המשפטית המרכזית הייתה סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח, שעסק בחלוקת החבויות בין מבטחים במקרים של כפל ביטוח. בית המשפט אישר כי לא קיים כפל ביטוחים משום שהפוליסה של כלל החריגה כיסוי להוצאות תיקון/שיקום, דבר שהודגש כנקודה השנויה במחלוקת של הנזקים המדוברים. כמו כן, ניתח בית המשפט את תנאי פוליסת הביטוח, והגיע למסקנה כי חלה החרגת פוליסת האחריות המקצועית, ובפרט לגבי הוצאות בגין תיקון עבודות פגומות שלא גרמו נזק פיזי לפרויקט עד שהתגלו ליקויים לאחר השלמתו. טענת איילון כי שינויים מהותיים בנכסים הנדסיים שוללים את בקשת החריג נדחתה, שכן ההוצאות נגעו לתיקון ליקויים ולא לנזק פיזי בלתי צפוי, בהתאם לתנאי הפוליסה. עוד הבהיר בית המשפט כי סעיף האחריות הצולבת בפוליסת איילון מאפשר כיסוי בין המבוטחים עצמם, אך לא כנגד החרגות הפוליסה. לבסוף, בית המשפט עודד את חברות הביטוח לפתור סוגיות ביטוח כפול ללא משפט והדגיש את מהות הגנת הצרכן של חוקי הביטוח, הנותנים עדיפות להטבות המבוטח. השופטים א' שטיין וי' עמית הסכימו עם השופטת ג' כנפי-שטייניץ, חיזקו את פסק הדין וחייבו את איילון לכסות את הוצאותיה המשפטיות של כלל.