ת"א 5201-08-07

תקציר

המחלוקת נסובה סביב חלקת אדמה שהופקעה על ידי העירייה לצורך הקמת אתר הנצחה. העירייה הסכימה להחכיר חלקה זו לעמותה להנצחת חללי צה"ל. לאחר מכן החכירה העמותה לבזק חלק מהמגרש לצורך הקמת מרכזיית טלפונים תת-קרקעית. מספר הסכמים נחתמו בין הצדדים הרלוונטיים בסוף שנות ה-80. עם זאת, חוזי החכירה מעולם לא נרשמו, מה שהוביל למחלוקת הנוכחית. הסוגיות העיקריות שבמחלוקת הן: האם העירייה הסכימה כדין להחכיר את המגרש לעמותה; האם החתימות הרלוונטיות על ההסכמים תקפות; האם נדרש אישור שרים לחכירה, ואם כן – האם התקבל; האם העירייה שיבשה את הליך מתן ההיתר; והאם האגודה עמדה בהתחייבויותיה כלפי בזק. בית המשפט מצא כי טענות העירייה בדבר אי תקפות ההסכם שלה עם העמותה אינן משכנעות ברובן. הוכח כי אישור מועצת העיר לחכירה התקבל כנדרש, וטענות העירייה בדבר היעדר האישור נדחו. עוד נקבע כי נדרש אישור שרים לעסקה, והוא לא התקבל. עם זאת, ציין בית המשפט כי העירייה לא פנתה לשר לקבלת אישור, דבר המהווה הפרת התחייבות על פי ההסכם עם העמותה. בנוסף, קבע בית המשפט כי הפרות החוזה לכאורה של העמותה - קבלת כספים מבזק והחכרת חלק מהמגרש למכללה - אינן מצדיקות את אי קיום התחייבויותיה של העירייה. גם טענות העירייה להפרה נדחו, שכן פעולות העמותה עלו בקנה אחד עם ההסכם. כמו כן, בית המשפט הכיר במכתביו של ראש המועצה לשעבר כהבטחות מנהליות, המחייבות את העירייה. מכתבים אלה העניקו לאגודה הרשאה להחכיר חלקים מהחלקה לבזק. למרות שלראש המועצה לא הייתה סמכות לתת היתר זה לבדו, החליט בית המשפט כי בנסיבות העניין ניתן לחרוג במקרה זה. העירייה הייתה אפוא מחויבת להבטחות אלה ואין לאפשר לה לפעול בניגוד להן. לאור האמור, הורה בית המשפט לעירייה לבקש את אישור שר הפנים להסכם החכירה עם העמותה בתוך 30 יום. אם השר יאשר, על העירייה והעמותה לרשום את חוזה החכירה וחכירת המשנה בתוך שישה חודשים. כמו כן חויבה העירייה לשלם את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי הדין של בזק והעמותה. פסק הדין הדגיש את הצורך של העירייה לפעול בתום לב ולעמוד בהתחייבויותיה.