ת"פ 25639-09-09

תקציר

פסק הדין מתייחס לקטטה אלימה שהתרחשה בין שתי משפחות בטירה, יישוב ערבי בישראל. נגד הנאשם מס' 1, יחד עם שניים מבני משפחתו (נאשמים מס' 2 ו-3) הוגש כתב אישום בגין עבירה של חבלה בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיפים 333 ו-335(א) לחוק העונשין. בנוסף, נאשם 3 הואשם בתקיפה הגורמת חבלה של ממש לפי סעיף 380 לחוק. נאשם 1 הכחיש את מעורבותו בקטטה והציג הגנת אליבי, לפיה היה בביתו בעת האירוע. עם זאת, השופט הרשיע אותו על סמך עדויות מהימנות של כמה מעדי התביעה, בהם הקורבן ובני משפחתו, שכולם מיקמו את הנאשם בזירה וצפו בו משתתף בתקיפה. השופט דחה את שקריו של הנאשם בנוגע למקום הימצאו במהלך האירוע, וראה בהם שקרים מהותיים היורדים לשורשו של עניין. כמו כן, השופט ציין כי הנאשם לא הביא עדי אליבי שיתמכו בטענתו וכי התנהגותו, לרבות בריחתו מהמקום, מעידה על אשמתו. מנגד, השופט מצא את עדויות עדי התביעה עקביות ומהימנות, למרות כמה סתירות, בהתחשב בכך שהן טבעיות באירוע רב משתתפים. ככלל, השופט הגיע למסקנה כי נוכחותו והשתתפותו של הנאשם בקטטה הוכחו מעבר לספק סביר, מה שהוביל להרשעתו באישומים המפורטים בכתב האישום. הדיון בגזר הדין יתקיים ב-14 באפריל 2010.