ת"א 16981-01-09

תקציר

הסכסוך נסוב סביב מיזם עסקי בקפריסין שנפל, מה שהוביל לתביעה בה טענו שני תובעים כי על הנתבע, ככל הנראה בן משפחה, לפצות אותם על נזקים שנבעו מהפרת חוזה לכאורה וחוסר תום לב במהלך המשא ומתן. התובעים, ששימשו כעוזרי הנתבע וניהלו משא ומתן עם שותפים חיצוניים מטעמו, טענו כי הצדדים הסכימו על שותפות עסקית שבמסגרתה יחלקו שוויון זכויות וסמכויות קבלת החלטות. עם זאת, השופטת לא מצאה כל ראיה לקשר חוזי מחייב בין התובעים לבין הנתבע לשותפות עסקית. הקמת חברה, קולבר, לא נחשבה לקביעת שותפות אלא לפעולה טכנית. זאת ועוד, השופטת קבעה כי נסיגת הנתבע ממו"מ בנושא השליטה בחברה התנהלה בתום לב, בהתחשב בנסיבות העניין ובחוסר יכולתם של התובעים להוכיח אחרת. השופטת התייחסה גם לטענת התובעים כי התקיימו יחסים חוזיים מחייבים בינם לבין חברה חיצונית, מרפילדס, שעמה ניהלו משא ומתן על המיזם. השופט הגיע למסקנה שמרפילדס לא התכוון להתקשר בהסכם עם קולבר, כפי שטענו התובעים, ולכן לא נכרת חוזה כזה. התביעה נדחתה, והתובעים חויבו לפצות את הנתבע ביחד ולחוד בגין הוצאותיו המשפטיות, בסך 50,000 ₪.