הפ"ב 18219-05-13

תקציר

פסק הדין מתייחס לבקשה לאישור פסק בורר שניתן על ידי בית דין רבני אזורי, ולבקשה מאוחרת יותר לביטול פסק הבוררות. טענתם העיקרית של המשיבים היא כי לבית הדין הרבני אין סמכות לשמש בורר בסכסוכים אזרחיים ועל כן אין להכיר בפסק הבוררות. בית המשפט דוחה טענה זו בקובעו כי פסק הבוררות הוא אכן פסק בוררות וטענת חוסר הסמכות היא עילה לביטול פסק הבוררות לפי סעיף 24 לחוק הבוררות. כמו כן, בית המשפט מדגיש כי פסק בוררות שניתן ללא סמכות אינו בטל מעיקרו, וכל בקשה לביטולו חייבת לעמוד במגבלות הזמן הקבועות בחוק, דבר שלא נעשה במקרה זה. עוד טענו המבקשים כי לא נודע להם על קיומו של פסק דין רלוונטי של בג"ץ עד לאחרונה, אך בית המשפט מוצא תירוץ זה בלתי משכנע, מה גם שפסק הבוררות עצמו הצביע על כך שהיו פרשנויות שונות לתחולת פסק הדין. מאחר שבקשת הביטול הוגשה באיחור משמעותי, והמשיבים לא הציגו נימוק משכנע להארכה, דוחה בית המשפט את הבקשה לביטול פסק הבוררות. לפיכך, פסק הבוררות מאושר, והמשיבים נדרשים לשלם למבקש הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. ההחלטה ניתנת בהיעדר שני הצדדים.